תמונת מצב עגומה ומדאיגה נחשפה בדיון מיוחד בוועדה לטיפול בשורדי השואה, שעסק בכישלונה המתמשך של התוכנית הלאומית לטיפול בדמנציה. למרות שהתוכנית קיימת על הנייר מאז שנת 2013, התברר כי היא מתנהלת ללא יד מכוונת, ללא תקציב ייעודי וללא אסטרטגיה ברורה, בעוד מספר החולים מזנק דרמטית. יו"ר הוועדה, ח"כ יסמין פרידמן, מתחה ביקורת חריפה על הפערים העצומים באבחון וברצף הטיפולי, והדגישה כי הנטל העיקרי נופל על בני המשפחה ועל עמותות פילנתרופיות, הנאלצות למלא את הוואקום שהותירה המדינה ללא כל ודאות תקציבית.
במהלך הדיון הציגה פרופ' יהודית אהרון פרץ מהאיגוד הישראלי לנוירולוגיה נתון בלתי נתפס על מצוקת כוח האדם בתחום. "כיום ישנם 10 נוירולוגים מומחים מטפלים וזה לא מספיק", הזהירה פרופ' אהרון פרץ והסבירה כי הדמנציה, שהגורם השכיח ביותר לה הוא אלצהיימר, עלולה להתפרץ גם בשל הזנחה רפואית במחלות רקע כמו סוכרת ולב. היא קראה לשינוי מערכתי דחוף: "חייבים לשפר את כל הטיפול באוכלוסייה הזאת. לתגבר את מספר הרופאים הנוירולוגים, הפסיכיאטרים, עובדים סוציאליים ומרפאים בעיסוק, את כל אלה שעוטפים את האנשים האלה ולתגמל אותם, ולדחוף לאבחון מדויק יותר", תוך שהיא מציינת כי התרופות הקיימות כיום רק מאטות את ההידרדרות ואינן מרפאות את המחלה.
סוגיה כואבת נוספת שעלתה בדיון היא הנטל הכלכלי הכבד המוטל על החולים הסיעודיים המבקשים לבקר במרכזי יום. נטלי גבאי מהביטוח הלאומי חשפה את מנגנון התשלום המורכב, לפיו חולים ברמת סיעוד גבוהה נדרשים לוותר על כ-2.75 שעות סיעוד בשווי 203 שקלים לכל ביקור, ובנוסף לשלם השתתפות עצמית של 15 שקלים. המצב הזה יוצר אבסורד שבו שעות הטיפול בבית מתקזזות עם הביקור במרכז היום, המוגדר על ידי נציג הסתדרות הגמלאים, שלמה פרלוב, כ"טיפול רפואי לכל דבר" שלא צריך לבוא על חשבון שעות הסיעוד.
עוד באתר:
ההערכות הן כי כשני שלישים משורדי השואה חיים כיום עם סוגים שונים של דמנציה, אך המענה הקיים עבורם לוקה בחסר. ד"ר נתי בלום מעמותת עמדא טען כי המשאבים מנוצלים בצורה שגויה: "למה ששורד שואה ישלם גם על עובד זר וגם על הגעה ליום? סיעודי עם מטפל זר לא צריך להגיע כל יום למרכזי יום, הגעה של פעמיים בשבוע תייצר אפקט גדול יותר והיא זולה משמעותית מטיפול רגשי". יוסי ברנט מעמותת מלב"ב חיזק את הדברים וציין כי הטיפול התרפי ניתן כיום באופן פרטי ורק למי שידו משגת, שכן "הנושא הזה לא זוכה למודעות ולא מתוקצב מספיק".
בסיכום הדיון הטעון, התחייבה יו"ר הוועדה לפעול לשינוי המצב ולהגדלת המשאבים המופנים לטיפול במגפה השקטה הזו. "ככל שאני לומדת את הנושא אני מבינה כמה נדרש לתקן, לשפר ולשנות", אמרה ח"כ פרידמן והצהירה כי תמתין להערכה התקציבית של הביטוח הלאומי כדי לקדם פתרונות מעשיים. היא חתמה את הדיון במסר דחוף למקבלים ההחלטות, בהזכירה את השעון המתקתק עבור האוכלוסייה המבוגרת: "אפעל להגדיל את התקציב בנוסף להסעות ומענקים שנתיים. אין לשורדים הרבה זמן".
