בית המשפט המחוזי שם סוף להתנהלות המקוממת של ארגון שנועד לסייע לאוכלוסייה הנזקקת ביותר: השופט חגי ברנר קיבל את בקשת רשמת העמותות והורה באופן מיידי על מתן צו פירוק ל"עמותה לעזרה מיידית לניצולי השואה". ההחלטה הדרמטית התקבלה בעקבות בקשה שהגישה יחידת האכיפה והבקרה ברשות התאגידים עוד באוקטובר 2025, לאחר שביקורת עומק חשפה תמונה מדאיגה של התנהלות כספית הפקרה ושימוש בכספי תרומות בניגוד מוחלט למטרות המוצהרות.
ממצאי החקירה חושפים כיצד כספים שיועדו לרווחת ניצולי שואה זרמו למקומות אחרים לגמרי. במוקד הדו"ח עומדת התנהלותה של מייסדת העמותה, אשר על פי החשד משכה לקופתה האישית סכומי כסף נכבדים. בביקורת עלה כי "סכומי כסף רבים הועברו למייסדת העמותה מורשית החתימה, בגין החזרי הלוואות שלכאורה ניתנו על ידה לעמותה וכן בגין תשלום שכר". אלא שהעברות אלו נעשו "ללא אסמכתאות ותיעוד למתן ההלוואות וללא הסכם העסקה", מה שמעלה חשד כבד לשימוש אסור בכספי הציבור.
הכאוס הניהולי לא נעצר רק במשכורות ובהלוואות המפוקפקות, אלא חלחל גם לפעילות השוטפת מול הניצולים עצמם. הביקורת גילתה ליקויים חמורים בחלוקת הסיוע, כאשר לעמותה לא היו נהלים ברורים למי מגיע סיוע וכיצד הוא מחולק. עוד נחשף כי קיים "היעדר אסמכתאות ותיעוד להוצאות העמותה ולשימוש בתווי מזון וקניה שחילקה העמותה". המצב היה כה חמור עד כי "לא ניתן להתחקות אחר הכספים שהוציאה העמותה, המצטברים למאות אלפי שקלים, ולוודא כי הם אכן משמשים למטרותיה הרשומות".
עוד באתר:
למרות חומרת הממצאים, לעמותה ניתנו הזדמנויות רבות לתקן את הליקויים ולהסביר את התנהלותה, אך היא בחרה להתעלם. על פי הדיווח, העמותה לא שיתפה פעולה עם נציגי הרשמת, לא השיבה לפניות, לא העבירה מסמכים ואף לא הגישה דו"חות כמתחייב בחוק. השיא הגיע בדיון שנערך החודש בבית המשפט, אליו בחרו נציגי העמותה שלא להגיע כלל.
בפסק הדין קבע השופט כי "משהעמותה לא פעלה להגיש התנגדות לבקשת הפירוק ואף לא התייצבה לדיון בעניינה, דין בקשת הפירוק להתקבל". בעקבות זאת, הורה בית המשפט על פירוק העמותה ומינה את עו"ד בניהו לאבל למפרק, אשר יופקד כעת על ניהול נכסיה ובדיקה האם ניתן להציל חלק מהכספים האבודים.
