על רקע המתיחות הגוברת סביב איראן והנוכחות הצבאית האמריקנית באזור, התייחס עודד עילם, לשעבר ראש חטיבת הפח״ע במוסד, לשאלה המרכזית שמרחפת מעל האזור: האם ניתן להכריע את משטר האייתולות בכוח צבאי: "התשובה היא לא, אבל אני אשים לצד זה גם כוכבית".
לדבריו, תקיפה אווירית לבדה לא תספיק. "אני לא רואה מצב שבו מהלומות צבאיות בלבד יפילו את המשטר הזה", אמר, והדגיש כי נדרש מהלך רחב בהרבה. "אם המהלך האמריקאי עומד להיות מהלך רב-שכבתי – לא איזושהי סדרה של מהלומות בסגנון ונצואלה – אלא מהלך שתכליתו היא בסופו של דבר לייצר אלטרנטיבה שלטונית למשטר".
עילם שלל את הרעיון שהאלטרנטיבה תגיע מהאופוזיציה שבגולה. "מי שחושב שיורש העצר רזא פהלווי הוא המנהיג האלטרנטיבי, לא מבין בכלל את המנטליות האיראנית", אמר. "בעיניהם זה בן תפנוקים שנהנה מהכסף שאבא שלו גנב וחי לו חיי רווחה בחו״ל. הוא לא נתפס בכלל כמנהיג".
עוד באתר:
לדבריו, הבעיה המרכזית של המחאה באיראן היא היעדר הנהגה פנימית. "המהלך שאמריקאים צריכים לייצר הוא מהלך שייצור דינמיקה פנימית בתוך השלטון", הסביר. "זה יכול להיות מהצבא, זה יכול להיות אפילו ממשמרות המהפכה, וזה יכול להיות ממקומות שלטוניים אחרים". כשנשאל אם הדבר מחייב שיתוף פעולה מבפנים, השיב: "בדיוק כך".
בהקשר זה העריך עילם כי CIA פועל מאחורי הקלעים. "אני מעריך בזהירות רבה שה-CIA מייצר ערוצי תקשורת לגורמים כאלו בתוך המשטר", אמר, והזכיר את התקדים מ־1953: "הם הפילו משטר דמוקרטי אז באיראן והמליכו את השאה בדיוק בדרך הזאת".
עילם תיאר תרחיש של לחץ משולב: "אני רואה מצב של שילוב של לחץ כלכלי, צבאי, ייתכן אפילו מצור ימי על איראן, ותוך ניסיון להגיע לאותם גורמים בשלטון". עם זאת, הוא הודה כי קשה לפענח את כוונות הנשיא דונלד טראמפ: "מה שהוא מחליט בבוקר לא בהכרח תואם למה שהוא מחליט בצהריים, והקווים האדומים שהוא משרטט לעיתים הם בעיפרון מחיק".
כאשר עלה נושא המחיר האנושי של צעדים כאלה, אמר עילם כי זכויות אדם אינן שיקול מרכזי עבור הממשל הנוכחי. "זה לא השיקולים של הממשל הנוכחי", טען. "הטריגר של טראמפ לבצע את המהלכים שהוא עושה זה האיום העיקרי שאיראן מטילה על כל המזרח התיכון ומעבר לכך". לצד הביקורת, הוסיף: "עם כל הביקורת שיש, יש לנו חוב עצום לנשיא הזה. הגיבוי שקיבלנו ממנו הוא חסר תקדים, ואסור לנו לשכוח את זה".
האזינו לראיון המלא, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן:
