כן..
אנחנו מחכים לזה כל שבוע..
מן שלווה כזאת שיורדת על העולם, הכל נעצר, הקטר של הרכבת עוצר בתחנה, המנועים דוממים, והגוף והנשמה נכנסים לשבת קודש..
לצערנו, לא כל אחינו בית ישראל היקרים זוכים לטעום את טעמה המיוחד של שבת קודש ואנו נתפלל עליהם שיזכו גם הם לשמירת שבת אמיתית, אך אנו שזכינו בזכות גדולה לטעום את טעמה של שמירת השבת, כיצד ניתן לעשות זאת בצורה הטובה ביותר? לא לקיים את זה כמצוות אנשים מלומדה, שהולכים לבית הכנסת מתפללים, אוכלים סעודת שבת, קמים בבוקר, מתפללים, אוכלים סעודת שבת, האם כך זה צריך להיות גלגל שחוזר על עצמו כל שבוע?
בואו ונעיין יחד בפרשת השבוע וננסה למצוא מזור לשאלתנו:
עוד באתר:
"ויהי ביום השישי לקטו לחם משנה שני העומר לאחד ויבואו כל נשיאי העדה ויגידו למשה" (טז,כב)
נגמרו עשרת המכות, יוצאים ממצרים, הקב"ה קורע את הים לשנים עשר חלקים, ומיד אחרי כן בני ישראל מצטווים על השבת, לכאורה היתה כאן רק סיבה מעשית, אל תצאו ללקוט בשבת, אלא רק ביום שישי, זה בפן הגשמי, אבל בפן הרוחני מה הקב"ה התכוון לדבר עימם בציווי זה לא לצאת ללקוט וזהו?
אפשר לבאר על פי דבריו הנפלאים של הגה"צ ר' שמשון פינקוס זצ"ל (נפש שמשון, שבת קודש, עמוד סג, הובאו הדברים בספר עבודת הפרשה, עמוד קמב):
"עבודת השבת מורכבת משתי פעולות עיקריות, קודם כל מוכרחים לדעת שישנה שבת, "ראו כי ה' נתן לכם השבת" (שמות טז,כט) אם לא יודעים שזה שבת, אם החתן לא יודע שהכלה נמצאת לא יעזור כלום, לכן לפני הכל צריכים להבין ולהאמין שזהו יום שאפשר לנצל אותו לגדלות ולקרבת ה' יותר מכל זמן אחר.
ושנית, אחרי שיודעים שזו שבת, העבודה המעשית היא יצירת פרטיות בינינו לבין השי"ת, לשמור על השבת שתהיה מיוחדת לך ולהשי"ת, לכל יו"ט יש מצווה מיוחדת, לשבת יש מצוה עשה אחת ולאו אחד, המצווה של שבת היא "זכור את יום השבת לקדשו" (שמות כ,ז) והלאו הוא "שמור את יום השבת לקדשו (דברים ה,יא) דהיינו לא לחללו.
"שביתה" אין פירושה מנוחה כי אם "הפסקה" בשבת קודש אנו חוזרים לקדושתו של הקב"ה כפי שהקב"ה עצר את הבריאה וחזר לגדלות שלו, כך גם אנו עושים בשבת, בשבת קודש עלינו לחיות עם השי"ת, כיצד? ע"י שיושבים עימו בפרטיות ונזהרים שלא יהיו לנו ענינים חוץ מקדושה, לחיות בביתו של ה' ולאכול משולחנו, להבין שהבגדים שלובשים בשבת אלו בגדי כהונה", וכו'.
והמסר מהדברים נפלא ביותר – לדעת שזה שבת, כל השבוע רצים אצים מכאן לשם, פרנסה, בית, ילדים, משפחה, אתה צריך לדעת שהשבת בפתח, האמוראים בגמ' בית שמאי ובית הלל היו מחכים מתי תגיע השבת, היו מוצאים דבר נאה באמצע השבוע היו אומרים זה לכבוד שבת, (מרן בשו"ע סי' רנ') תמיד הנפש כלתה להגיע מתי השבת, והדבר השני, שבשבת עצמה ניצור לעצמנו מרחב פרטיות רק לנו ולהקב"ה, כמו שביו"ט אמר הקב"ה: "חציו לה' חציו לכם", ככה צריך לעשות גם כן בשבת קודש, נכון ששינה בשבת תענוג, להקפיד על מרחב המיוחד לנו ולהקב"ה, ולכן שמשה רבינו קיבל את הצווי מה' יתברך על המן זה לא סתם, תקחו את המן ביום שישי כי שבת בפתח, אלא תקחו את המן ותהנו ממנו, תהנו מהמרחב הזה שנתן לכם ה' יתברך בשבת לשפע ברכה והמון אושר ושמחה לכל ימות השבוע.
בואו ותשמעו סיפור אותנטי על שבת (אוצר הסיפורים, חלק א' עמוד 65):
"מספרים כי מקורביו של הסטייפלר, ביקשו להתקין בביתו מזגן, כדי להקל עליו את החום הרב של ימות הקיץ המהבילים בבני ברק.
כאשר נודע לו הדבר, סירב, והורה להימנע מהתקנת המזגן.
לכששאלוהו מה טעם הדבר, הסביר: הן בשבת קודש איני משתמש בחשמל המיוצר על ידי חברת החשמל, ואין אפשרות להדליק את המזגן לשבת, נמצא, שבימי השבוע אהנה ממשב רוח קריר ונעים, ואילו בשבת אחוש צער כי הנני
יושב בחום?! אין זה מכבודה של שבת המלכה! אשב כל השבוע בחום, ובלבד שלא יתמעט כבודה של השבת".
אח…
אכן, שבת שבת, כמה טוב שבאת!
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!
המאמר נכתב לרפואת בני יקירי
יונתן בן ספיר רעיה הי"ו
בתושח"י
