השבת אנו מתחילים לקרוא את החומש השלישי "ויקרא" שבכללותו עוסק בעבודת הכוהנים בבית-המקדש. פרשת ויקרא מציגה את פרטי כמה מהקרבנות המרכזיים, שהיו עולים במשכן ובבית-המקדש.
תחילת הספר מתחילה במילה "ויקרא"- ה' קורא למשה מתוך המשכן החדש, ומתחיל להדריך אותו בנושא הקרבנות.
המילה "ויקרא" נכתבת בספר התורה כשהאות 'אלף' נכתבת בפונט קטן יותר ביחס לכתב הרגיל, ומפרשים רבים התייחסו ותירצו את ה'אלף' הקטנה.
עוד באתר:
אולם לא מדובר בפעם היחידה בתנ"ך שבה האות אלף נכתבת בפונט שונה: בספר דברי הימים, שחותם את ספר התנ"ך ועוסק בעיקר בתיאור שרשרת היוחסין של עם ישראל- החל מאדם הראשון, המילה הראשונה של הספר היא "אדם" ונכתבת כשהאות 'אלף' גדולה יותר משאר הטקסט.
ההבדל בין ה'אלף' הקטנה של חומש ויקרא, לבין ה'אלף' הגדולה של 'אדם' בספר דברי הימים, רומזת להדרכה והוראה עבורנו:
כשמדובר על הקשר שבין האדם לקב"ה- כמו בספר שלנו שעוסק בקרבנות אותם מביא האדם, האות 'אלף' קטנה על מנת לרמז שעל האדם להקטין את עצמו כלפי בוראו, כדי שיוכל לעבוד אותו ולהיות מסוגל להכיל את ברכותיו.
לעומת זאת כשמדובר בעבודה של האדם בעולם שסביבו ובתיקונו- כמו בדברי הימים שעוסק בתולדות העולם, אסור לאדם להרגיש פתאום את עצמו חסר ערך. על האדם לדעת שה'אלף' הגדולה רומזת לכוחות המרובים שניתנים לו על מנת לעשות מסביבתו מקום טוב יותר וראוי יותר.
כשמדובר בעשיה ובצורך לפעול ולשנות, על האדם לזכור את דברי חכמינו ז"ל: "חייב אדם לומר- בשבילי נברא העולם"- אין מקום להצטדק בתירוצי ענווה ושפלות.
• מעובד על פי שיחותיו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל, ד' אדר שני תשמ"א
