10 דברים שרציתם לדעת על מבצע 'נחשון' • דוד גדנקן

ההחלטה של האו"ם על זכותנו על ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947, הביאה מידית לפרעות בהם החלו ערביי ארץ ישראל. "ההגנה" כוח המגן העברי טרום המדינה עסקה בעיקר בהגנת הישובים היהודים והדרכים אליהם. 10 דברים שרציתם לדעת על "מבצע נחשון" לפריצת המצור על ירושלים.

א.  מיד לאחר הכרזת האו"ם בנובמבר 1947 החלו כוחות ערביים, שכללו כנופיות פורעים, תושבי כפרים ערביים, מתנדבים מארצות ערב בתקיפה של יישובים יהודים מחד, ומניסיון לחסימת צירי דרכים מאידך.

ב.  אחת מחזיתות הלחימה העיקריות היה ציר הנסיעה מהשפלה לירושלים. הכביש היה נתון לירי צלפים של הכפרים השולטים על הציר כדוגמת: בית מחסיר, הקסטל ועוד. בנוסף לצליפה על התחבורה היו הפורעים הערביים מטמינים מטעני חבלה על ציר הנסיעה.

עוד באתר:

שבועיים לפני

יוצא דופן: חרדי מניו יורק תיעד ביקור בלב באיראן

אבי יעקב

צפו בתיעודים

שריפה בעיר הצפונית: מוסדות חרדיים פונו

אבי יעקב

770 סיכולים

נתניהו: "נפתחו הזדמנויות לחילוץ חטופים ולהכרעת חמאס"

שלמה ריזל

השיעור המלא

צפו: "האם נזכה לראות את מרן בגן עדן?"

פנחס בן זיו

ג.  ההגנה יזמה נסיעה של שיירות של רכבים ממוגנים עליהם אבטחה של אנשי משטרת היישובים. הכנופיות הערביות בפיקודו של עבד קאדר חוסייני, תקפו בעוצמה רבה שיירות אלה בעיקר בקטע הנסיעה שבין באב אל וואד (שער בגיא דהיום) והקסטל (אזור מבשרת ירושלים דהיום). הפגיעות היו כה קשות שירושלים נותרה במצור, מחסור גדול של מזון, מים, תרופות וכד'.

ד.  דוד בן גוריון שעמד בראש ההנהגה דאז, קיבל החלטה, במהלך חודש מרס 1948, ליטול יוזמה , לשנות את שיטת ההגנה למתקפה רבתי, להסרת המצור על ירושלים ולפתיחת ציר הנסיעה אליה . מפקדת ההגנה קיימה דיון מעמיק במטלה והחלה בתכנון מבצע שיביא ל: "השתלטות על שטחה של המדינה העברית ו7הגנה על גבולותיה. הגנה על גושי התיישבות והאוכלוסיה הנמצאת מחוץ לגבולות המוכרים".

ה.  הוחלט על ביצוע "מבצע נחשון" לתפיסת שטחים השולטים וחולשים על ציר הנסיעה שמלטרון דרך באב אל וואד בואכה הקסטל ומשם לירושלים. השם "נחשון" על שמו של נחשון בן עמינדב, הראשון מבני ישראל שנכנס לים סוף והפך לסמל של ראשוניות וחלוציות . "נחשון" גם על שמו של לוחם ההגנה שנפל, נחום שושני שכינויו המחתרתי היה נחשון.

ו.  תכנון המבצע והפיקוד עליו הוטל על יגאל אלון ממפקדי הפלמ"ח. אלון שבמקרה נתקע במצור על גוש עציון, העביר הפיקוד על המבצע לידי שמעון אבידן מפקדה של חטיבת "גבעתי".

ז.  לביצוע המבצע הוקצו לכוח הלוחם שני גדודים של הפלמ"ח ופלוגות לוחמים מחטיבות גבעתי ואלכסנדרוני. לראשונה בתולדות הכוח הלוחם העברי התכנסו כ-1500 לוחמים לביצוע התכנית. בתחילת חודש אפריל הגיעה לנמל תל אביב הספינה "נורה" ועליה כמה אלפי רובים, כמה מאות מקלעים וכ-5 מיליון כדורים. בציוד זה צוידו היוצאים למבצע.

ח.  המבצע החל בכמה פעולות "קטנות". חוליות לוחמים יצאו מקיבוץ חולדה לחסום דרכי גישה ולחבל בדרכים צדדיות, עליהן יכלו להגיע תגבורות של לוחמים ערביים. כוח אחר כבש את הכפר הערבי חולדה ולאחריו נכבשו הכפרים דיר מוחזין והכפר קולוניה. בתי הכפרים פוצצו למניעת שיבה אליהם. בפעולות אלה נכבש האזור המערבי של המבצע ואפשר התקדמות ליעדים העיקריים בדרך לירושלים.

ט.  הקרב העיקרי לפתיחת הדרך לירושלים נערך על הר הקסטל. בכפר זה התרכזו כנופיות רבות של פורעים ערביים שנהנו מיתרון היותם במקום גבוה שולט באופן מוחלט על הגישה אליו. משלט הקסטל נכבש כמה פעמים ופונה, קרב עקוב מדם שגבה מלוחמינו מחיר דמים יקר בהרוגים ובפצועים. באחת הפעמים בו נכבש הקסטל, נהרג מפקד הפורעים עבד אל –קאדר אל חוסייני. לבסוף היה זה הגדוד הרביעי של הפלמ"ח שהצליח לכבוש את כפר הקסטל ולהשתלט על פסגת ההר.

י.  הצלחת "מבצע נחשון" (גם אם רק זמנית) אפשרה לשיירה של כ60 מכוניות לצאת מחולדה לירושלים. היה זה בכ"ט באדר ב' תש"ח, (השבוע לפני 67 שנים) בו הצליחה השיירה הראשונה לפרוץ המצור על ירושלים. בשיירה הועברו כ900 טונות של אספקה הכרחית וחיונית לעיר הנצורה. לאחריה הצליחו עוד כמה שיירות קטנות נוספות להגיע והדרך נחסמה שנית. "מבצע נחשון" הוכיח כי ניתן לארגן מבצעי תקיפה, רק בחודש יוני 1948 כשנפרצה "דרך בורמה", הוסר המצור על ירושלים סופית.