ענף התחבורה הציבורית בישראל מתמודד עם תמונת מצב מטרידה: אלימות גוברת כלפי נהגים ושחיקה בתחושת הביטחון שלהם בעבודה. ממצאי סקר רחב היקף שהוצגו בכנס תחבורה ציבורית באילת מצביעים על שינוי חד לרעה בשנים האחרונות, עם עלייה בהיקף האירועים האלימים והחמרה בתחושת האיום בשגרה היומיומית על הכביש.
מהנתונים עולה כי חלק גדול מהנהגים חווה בשנה האחרונה התנהגות פוגענית מצד נוסעים, כולל מקרים חוזרים של אלימות מילולית ואף פיזית. 54% עברו תקיפה מילולית, 77% מהנהגים עברו אלימות מילולית ו-73% מהנהגים אינם בטוחים במקום עבודתם. 30% מהנוסעים חוו אלימות בין נוסעים או כלפי הנהג.
בפילוח לפי סוג האלימות ניכר זינוק חד באירועים פיזיים: שיעור הנהגים שחוו מספר רב של מקרי תקיפה בשנה האחרונה הוכפל ואף יותר ביחס לנתוני העבר, ובמקביל קטן חלקם של מי שמדווחים שלא נתקלו כלל באלימות. המשמעות היא שעבור נהגים רבים, מפגש עם אלימות הפך לחלק כמעט שגרתי מהעבודה.
עוד באתר:
גם האלימות המילולית רשמה עלייה דרמטית. מרבית הנהגים מדווחים כי נחשפו לקללות, איומים או התנהגות פוגענית בתדירות גבוהה יותר מבעבר. רק מיעוט קטן מציין כי עבר שנה ללא אירועי אלימות מילולית, נתון שממחיש עד כמה התופעה התרחבה והעמיקה לאורך זמן.
תחושת הביטחון האישי של הנהגים נמצאת בשפל חסר תקדים. רובם מדווחים כי אינם חשים בטוחים בעבודתם, ובפרט נהגים צעירים יותר מדווחים על רמת ביטחון נמוכה במיוחד. עבור רבים, עצם היציאה למשמרת כרוכה בתחושת חשש מהיתקלות בעימות או בהתנהגות אלימה מצד נוסעים.
גם מנקודת מבטם של הנוסעים התמונה עגומה: סקר מקביל מצביע על כך שחלק ניכר מהציבור היה עד לאירועי אלימות באוטובוסים, בין אם בין נוסעים לבין עצמם ובין אם כלפי הנהג. רבים תולים את התופעה באקלים החברתי הכללי ובהתנהגות הציבור, בעוד אחרים מצביעים על תסכולים יומיומיים כמו איחורים וצפיפות כגורם מתסיס. מאידך, נוסעים רבים מעידים על התנהלות בלתי מקובלת של נהגים כלפיהם, כאשר טענות רבות נשמעות בקרב חרדים כנגד נהגים מהמגזר הערבי בתחום זה.
