בדיון שנערך בכנסת סביב רפורמת הבנקים, בחר שר האוצר להעלות את הטון כלפי המערכת הבנקאית ולהטיח בה ביקורת חריפה על תפקודה בתקופת המלחמה. לדבריו, בעוד שהציבור נשא בנטל כבד – כלכלי ואישי – הבנקים לא מילאו את התפקיד המצופה מהם כעמוד תווך של היציבות הפיננסית בעת חירום.
בדבריו תיאר השר את תחושת הנתק בין המציאות של משקי הבית והעסקים הקטנים לבין ההתנהלות של הגופים הפיננסיים הגדולים. הוא טען כי על אף רווחיות חריגה שנרשמה בענף, חלקה תוצאה של סביבת ריבית גבוהה, המערכת לא הרחיבה מספיק את מתן האשראי ולא נטלה סיכונים מחושבים כדי לסייע למשק לעבור את תקופת המשבר.
במוקד הביקורת עמדה התנהלות הבנקים מול מילואימניקים עצמאיים ובעלי עסקים שנזקקו לאשראי בערבות מדינה. השר טען כי הליכי האישור היו קשים ומכבידים, וכי עבור חלקם המסלולים שהוצעו הפכו למכשול במקום לחבל הצלה כלכלי. לטענתו, היה מקום לגלות גמישות יתרה כלפי אוכלוסיות שנפגעו ישירות מהמלחמה.
עוד באתר:
סמוטריץ' אף התייחס לפער שבין המסרים הציבוריים של הבנקים לבין מעשיהם בשטח. הוא טען כי בזמן שהקמפיינים השיווקיים הציגו הזדהות וסולידריות, בפועל לא נרשמה תרומה משמעותית להקלה על העסקים והמשפחות שנקלעו למצוקה. בעיניו, האחריות החברתית של המערכת הבנקאית לא תורגמה למהלכים כלכליים ממשיים.
העימות בכנסת מתרחש על רקע קידום רפורמות שמבקשות לצמצם ריכוזיות ולהגביר תחרות במערכת הבנקאית. גורמים המעורבים בדיונים מעריכים כי הביקורת החריפה של שר האוצר נועדה לחזק את הלגיטימציה הציבורית לשינויים מבניים, מתוך תפיסה כי בעתות משבר מצופה מהבנקים ליטול חלק פעיל יותר בייצוב המשק ולא להסתפק בשימור רווחיות.
