האזרחים יחליטו: האם להגביל את האוכלוסייה

אזרחי שווייץ ייגשו לקלפיות בקיץ הקרוב כדי להכריע בשאלה טעונה במיוחד: האם להציב תקרת אוכלוסייה למדינה ולבלום את המשך הגידול הדמוגרפי. היוזמה הגיעה לאחר שמספר החתימות הנדרש לאישור משאל עם נאסף, ובכך נסללה הדרך להצבעה מחייבת שתיערך באמצע יוני. אם ההצעה תתקבל, יידרשו הרשויות לנקוט צעדים ארוכי טווח לצמצום ההגירה.

הרעיון המרכזי שעומד על הפרק הוא קביעת יעד עליון של 10 מיליון תושבים עד אמצע המאה. כיום מתגוררים בשווייץ למעלה מתשעה מיליון בני אדם, והמדינה חווה בעשור האחרון קצב גידול מהיר יחסית לשכנותיה. תומכי המהלך סבורים שהמשך המגמה הנוכחית עלול להעמיס על מערכות התחבורה, הדיור והשירותים הציבוריים.

סקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על תמיכה משמעותית ביוזמה, אם כי לא מדובר ברוב מוחץ. כמעט מחצית מהנשאלים הביעו נכונות להגביל את גודל האוכלוסייה, בעוד חלק גדול מתנגד למהלך מחשש להשלכותיו הכלכליות והמדיניות. התוצאה, כך נראה, עשויה להיות צמודה ולהפוך את ההצבעה לאחת הדרמטיות בשנים האחרונות במדינה.

עוד באתר:

בשידור חי

שולמלייכם לוהט: בנצי שטיין ויהודה גלילי עושים שמח

שולמלייכם

אמירה מסעירה

טראמפ במתקפה חריפה: "הרצוג צריך להתבייש בעצמו"

שמעון כץ

תיעוד המעשה

בשביל 2,000 שקל: השב"ח מחברון שנתפס "על חם"

אבי יעקב

תצלינה אזניים

חצוף: הסרוג מ'יש עתיד' פוער פיו נגד גדולי ישראל

פנחס בן זיו

הממשלה ורוב נציגי הפרלמנט הביעו הסתייגות פומבית מהיוזמה. לטענתם, צמצום חד של זרימת מהגרים עלול לפגוע בצמיחה הכלכלית, להקשות על מילוי מחסור בעובדים בתחומים שונים ולערער את היחסים עם האיחוד האירופי. לדבריהם, כלכלת שווייץ נשענת במידה רבה על עובדים זרים ועל קשרים פתוחים עם שווקים באירופה.

מנגד, מפלגת הימין שמקדמת את המהלך גורסת כי גידול האוכלוסייה יצר לחצים ניכרים על שוק הדיור ועל התשתיות, והעלה את יוקר המחיה. לטענתם, שינוי המדיניות נחוץ גם לשם שמירה על המרקם החברתי והתרבותי של המדינה. נתוני הממשלה מראים כי חלק גדול מהתושבים הבוגרים הם בעלי רקע זר, עובדה שמזינה את הוויכוח הציבורי סביב זהות ושייכות.

לפי מתווה ההצעה, אם מספר התושבים יחצה רף ביניים, יחויבו הרשויות לצמצם כניסת מהגרים חדשים, כולל בני משפחה ומבקשי מקלט. במקרה של חציית הרף העליון, ייתכן אף שינוי בהסכמים בינלאומיים הקשורים לחופש תנועה. המהלך משתלב במגמה רחבה יותר ביבשת, שבה מדינות רבות בוחנות מחדש את מדיניות ההגירה, בין היתר לאור התגברות מעשי טרור ופשע מצד מהגרים מוסלמים.