פרשת מכרות הזהב באתיופיה שהסעירה את הרחוב החרדי מגיעה לנקודת הכרעה דרמטית. כזכור, הפרשה נחשפה לראשונה בתחקיר מקיף של תוכנית המוקד הציבורי ב'קול חי' בהגשת צבי טסלר, בשיתוף הפורום להגנת הצרכן החרדי בראשות איצ'ה דז'יאלובסקי. התחקיר, שלווה באופן צמוד ושוטף בדיווחים נרחבים באתר 'אמס', הציף סימני שאלה כבדים סביב פעילותה של חברת הכרייה YMG. מאות אברכים ומשפחות חרדיות פותו למשכן את דירת המגורים היחידה שלהם, בתמורה להבטחות לתשלומי החזרים חודשיים ובונוסים עתידיים מהפקת זהב באפריקה.
בעקבות החשיפה ב'קול חי' ו'אמס', שעוררה הדים רבים ודאגה עצומה בקרב המשקיעים, נכנסו לתמונה גדולי ישראל ובתי הדין בניסיון להציל את כספי המשפחות. כעת, מפרסם בית דין צדק בני ברק מיסודו של מרן רבי נסים קרליץ זצ"ל, בראשות הגאב"ד רבי שריאל רוזנברג, את מסקנותיו במכתב רשמי הממוען לכלל המשקיעים במיזם.
עוד באתר:
בפתח המכתב מתייחס בית הדין לסערה הציבורית ולתחקירים שחשפו את הפרשה: "בעת האחרונה עלתה דרישה ציבורית לבחון לעומק את המיזם העסקי המנוהל על ידי הרב ק. באתיופיה. דרישה זו, במהותה רצויה לגיטימית ומבורכת, אלא שלעיני הגופים המתריעים עמד מידע חלקי בלבד, מטבע הדברים התפתחו גם האשמות חמורות בדבר חשש להונאה וכיוצא בזה".
בעקבות החששות שהוצפו בתקשורת, נערכה בדיקה מעמיקה. כפי שנכתב במסמך: "לבקשת משקיעים רבים, ובתיאום עם הרבנים העוסקים בנושא, בוצעה בדיקה מקיפה ככל שיד אדם מגעת, אשר כללה את ניהול הכספים, מבנה ההתנהלות, היתכנות המיזם והפוטנציאל הכלכלי הטמון בו". עוד מודגש במכתב כי "הבדיקה בוצעה בליווי איש מקצוע בעל ניסיון בתחום כריית הזהב, והחברה שיתפה פעולה באופן מלא ואפשרה בדיקה יסודית ובלתי אמצעית".
עוד בנושא:
- פרשת העוקץ שמטלטלת את המגזר: “פגע לי אפילו בשלום בית”
- חשש למאות דירות של אברכים, בדרך ל"זהב של אתיופיה"
- כך הובלו מאות משפחות חרדיות להשקעה מסוכנת בחו"ל
הממצאים אמנם מפריכים את החשש לתרגיל עוקץ מכוון, אך מאשרים את רמת הסיכון העצומה שהוצפה לראשונה בתחקיר 'המוקד הציבורי'. בית הדין מציין כי 'לא נמצא בסיס לטענות בדבר תרמית' במסגרת הממצאים שנבדקו, וכי מן הבחינה החשבונאית עולה כי ניתן להתחקות אחר קרוב למאת אחוזי ההשקעות. עם זאת, המציאות בשטח מורכבת בהרבה מההבטחות שניתנו לאברכים.
"יחד עם זאת, יש לציין כי בחלוף השנים לא נצפתה החמרה בסיכון, אלא להיפך: הפרויקט התקדם במספר מישורים, חלק מן אי הוודאות צומצם, והיתכנותו התבהרה יותר משהייתה בראשית הדרך. אף עלפי כן, עדיין מדובר בהשקעה מסוכנת. במקביל, חלוף הזמן יצר עומס חוב משמעותי על החברה כתוצאה מגיוסי הון קודמים, נתון שיש לו משקל מהותי בהערכת מצבה הנוכחי".
"לצד הסיכונים, ניתן לקבוע כי האופק העסקי של המיזם לא דעך. ככל שהפרויקט יצליח בס"ד לממש את החזון והתקווה שלאורם הוא פועל, פוטנציאל ההצלחה והרווח נותר משמעותי ואף מרשים".
בית הדין חושף את הפער בין ההבטחות השיווקיות למצב בפועל, וקובע כי "פרקי הזמן הנדרשים לקידום הפרויקט התבררו כארוכים משמעותית מן ההערכות הראשוניות". המסמך מזהיר בצורה ברורה כי "גם בתרחישים אופטימליים, יש להביא בחשבון דחיות נוספות בלוחות הזמנים. לאור מציאות זו, נכון לגבש הסכמות מעודכנות בין המשקיעים ליזם, המבוססות על הערכה ריאלית של מצב הפרויקט כיום".
הדיווחים ב'אמס' לאורך החודשים האחרונים הדגישו שוב ושוב את הצורך בגורם מקצועי ואובייקטיבי שילווה מיזמים בסדר גודל כזה. ואכן, בית הדין כופה כעת על החברה שינוי ארגוני מקיף במטרה להציל את הפרויקט. על פי מכתב הרבנים: "החברה פועלת למינוי מנהל מקצועי בעל ניסיון רלוונטי בתחום, וכן להקמת דירקטוריון בהשתתפות אנשי מקצוע מתאימים, במטרה לחזק את ממשל התאגידי, לשפר את איכות קבלת ההחלטות ולהגדיל את סיכויי הצלחת המיזם לאורך זמן".
נקודה קריטית נוספת שעלתה בתחקיר המוקד הציבורי ב'קול חי' הייתה סכנת המנגנון שבו משלמים למשקיעים ותיקים מכספי משקיעים חדשים, מה שעורר חשש למבנה כלכלי רעוע. מסקנות בית הדין עוצרות כעת את הסחרור הזה. במכתב הרשמי נכתב כי התקבלו "כל הנתונים הנוגעים למיזם העסקי הנ"ל, כפי שעלו בבדיקה שנערכה בהנחייתו, וכן פירוט של הפעילות הנעשית במטרה לשמר את כספי המשקיעים, לצד עצירת גיוס כספים נוספים".
עבור המשפחות החרדיות שמשכנו את קורת הגג שלהן וישבו בחודשים האחרונים בחוסר אונים, מביא המסמך צפירת הרגעה מסוימת באשר לתשלומים המיידיים של המשכנתאות. בית הדין מבהיר כי "ננקטו צעדים שמטרתם לפעול לכך שהתשלומים השוטפים למשקיעים ימשיכו להתבצע". כאמור, על פי מכתב הרבנים, התשלומים השוטפים למשקיעים מתאפשרים כעת בזכות "משקיע חיצוני בעל אופי עסקי" שהשיגה החברה, ולא כתוצאה מפעילות המכרה עצמו.
חשוב לצטט את קביעת בית הדין כי "אין מחלוקת כי בעת ההשקעה חשפו המשקיעים את כספם להימור מסוכן". בית הדין קובע כי השקעות מסוג זה נועדו לאנשי עסקים בעלי הון שיכולים להרשות לעצמם להפסיד, ומדגיש כי נטילת כספים מאברכים שמשכנו את דירתם "אינה עולה בקנה אחד עם רמת הסיכון של המיזם".
אנחנו ב'אמס' ו'קול חי' נמשיך לעקוב מקרוב אחר יישום החלטות בית הדין, במטרה לוודא שהבטחות היזמים וצעדי ההבראה אכן יצאו אל הפועל, ולמנוע הישנות של מקרים כואבים בהם חסכונותיהם ודירותיהם של אברכים מונחים על קרן הצבי ללא בדיקה נאותה ובלתי תלויה.
