ארצות הברית רשמה ציון דרך בתחום האנרגיה והלוגיסטיקה הצבאית, כאשר משרדי האנרגיה וההגנה הטיסו לראשונה כור גרעיני זעיר במטוס תובלה צבאי מבסיס בקליפורניה לבסיס חיל האוויר ביוטה. המהלך נועד לבחון יכולת שינוע ופריסה מהירה של מקורות חשמל גרעיניים לשימושים צבאיים ואזרחיים, במתכונת מודולרית וללא דלק גרעיני על סיפון המטוס.
במבצע השתתפה חברת Valar Atomics מקליפורניה, שפיתחה את המיקרו־כור מדגם Ward. על סיפון המטוס מדגם C-17 נכחו גם בכירי ממשל אמריקנים, שהגדירו את האירוע כהתקדמות משמעותית ביכולת להביא אנרגיה גרעינית “לכל מקום שבו היא נדרשת”. אחד מהם הדגיש: “זה מקרב אותנו ליכולת לפרוס כוח גרעיני בזמן ובמקום הנכונים כדי לתת ללוחמים שלנו יתרון בשדה הקרב”.
בממשל האמריקני רואים בכורים זעירים אחד הכלים להגדלת תפוקת האנרגיה הלאומית, לצורך תמיכה בביטחון, בתעשיות מתקדמות ובהתרחבות תשתיות עתירות־חשמל. בחודשים האחרונים ניתנו מענקים ממשלתיים להאצת פיתוח כורים מודולריים, כחלק ממדיניות כוללת שנועדה להתמודד עם הביקוש הגובר לאנרגיה ולחזק עצמאות אנרגטית.
עוד באתר:
התומכים בטכנולוגיה מציינים כי מיקרו־כורים יכולים לשמש פתרון לאזורים מרוחקים ובסיסים מבודדים, כתחליף לגנרטורים מבוססי דיזל הדורשים אספקת דלק שוטפת ומסובכת. מנגד, מבקרים מזהירים כי עלויות הייצור של חשמל מכורים זעירים צפויות להיות גבוהות משמעותית לעומת כורים גדולים ואף לעומת אנרגיות מתחדשות. לדבריהם, גם בהצלחה הנדסית מלאה, עדיין לא הוכח מודל כלכלי בר־קיימא לטכנולוגיה.
לפי החברה המפתחת, הכור הזעיר שנבחן מסוגל להפיק הספק של עד 5 מגה־ואט – די לצריכת אלפי בתים – אך בשלב הראשון יופעל בהספק נמוך, ובהדרגה יוגדל עד לקיבולת מלאה. התוכנית כוללת התחלת פעילות ניסיונית בקיץ הקרוב, מכירת חשמל בהיקף מצומצם בתוך כשנתיים, ומעבר למסחור מלא בהמשך העשור, בכפוף לאישורים רגולטוריים והתקדמות בשרשרת האספקה של דלק גרעיני.
לצד ההבטחות, סוגיית הפסולת הרדיואקטיבית ממשיכה לעורר מחלוקת. מומחים מצביעים על כך שגם כורים קטנים מייצרים פסולת מסוכנת, ושנושא הטיפול והאחסון לטווח ארוך עדיין אינו פתור. במשרד האנרגיה ציינו כי מתקיימים מגעים עם מדינות שונות לאיתור אתרים לעיבוד דלק משומש או לקבורה קבועה – מהלך שעשוי להגדיר את עתיד התעשייה בשנים הקרובות.
