בפסק דין תקדימי ומטלטל, אימץ היום (ב') בית המשפט העליון את עמדת היועצת המשפטית לממשלה וקבע כי חברות כרטיסי האשראי יתמודדו עם תובענה ייצוגית בגין אחריותן לתופעת "עושק הקשישים". השופטים מתחו ביקורת חריפה על התופעה וכינו אותה: "התופעה המכוערת של ניצול קבוצות אוכלוסייה המתאפיינות בחולשה צרכנית רעה חולה במחוזותינו". בכך, הפך העליון את החלטת המחוזי שדחה את הבקשה בעבר.
הפרשה עוסקת בחברות "שיווק ישיר" שניצלו קשישים בודדים, חייבו אותם בסכומי עתק על מוצרים שלא רכשו ונסגרו מיד לאחר מכן. מאחר שהנוכלים נעלמו, התביעה הופנתה נגד חברות האשראי שכיבדו את העסקאות למרות סימני האזהרה. השופט עופר גרוסקופף הדגיש כי "כאשר לפתחו של בית המשפט מגיעים תיקים כדוגמת התובענה דנן, מחובתו היא לעשות את כלל המאמצים על מנת לאפשר את הדיון בה".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, תמכה במהלך וציינה כי התובענה הייצוגית היא "ההליך המעשי והיעיל ביותר למיצוי זכויותיהם של חברי הקבוצה". העליון קיבל את עמדתה לפיה קשישים מתקשים להגיש תביעות אישיות, וקבע כי התובענה היא "כלי אכיפה פרטי, משלים, אפקטיבי" במאבק למיגור התופעה הנלוזה.
עוד באתר:
השופט נעם סולברג מתח ביקורת על הערכאה הקודמת וציין כי "בית המשפט המחוזי הזדרז קמעא לקבוע כי לא ניתן יהיה להתגבר על שוֹנוּת זו בטרם ננעלו שערי ההליך הייצוגי לפני חברי הקבוצה הקשישים". פסק הדין מחזיר חלק מהעילות לבירור נוסף במחוזי, תוך דרישה להדק את התשתית הראייתית נגד חברות השיווק הישיר שצוינו בבקשה.
החלטה זו מהווה רוח גבית משמעותית למאבק בעושק הצרכני. בית המשפט סיכם כי "שימוש במנגנון התובענה הייצוגית כחלק מן המאבק האסדרתי הכולל למיגור ולעיקור התופעה הנלוזה של עושק הקשישים – מבורך ומתבקש". כעת, חברות האשראי ייאלצו לספק תשובות על חובת הגילוי שלהן כלפי הלקוחות המוחלשים.
