את הדרמה הפוליטית של השבוע האחרון אפשר היה להגדיר כ"תאונת שרשרת" אסטרטגית, שבה כל הנהגים לחצו על הגז אך איש מהם לא הגיע ליעדו. איש משחקני המערכת לא הצליח להוציא לפועל את התוכנית המקורית שלו.
הכל התחיל ביום ראשון בערב, אז התקבלה תשובה חיובית ממרן ראש הישיבה הגר"ד לנדו על תמיכתו בחוק הגיוס. בבית הרב בחרו שלא לפרסם זאת לתקשורת, ולמחרת העביר גפני מסר לראש הסגל של נתניהו: "קדימה, תתחילו לקדם את החוק". במקביל, החל יו"ר ש"ס אריה דרעי לפעול להשגת הסכמה על בחירות ב-15 בספטמבר; לטענתו, יהיה קל יותר לגייס את המצביעים יומיים לאחר ראש השנה.
עוד באתר:
ביום שני בערב הזעיק ראש הממשלה את גפני לפגישה דחופה, אך האחרון סירב להגיע ושלח במקומו את אורי מקלב. נתניהו הבהיר בפגישה: "אין לי רוב להעביר את החוק. בואו נדחה זאת בהסכמה לאחרי הבחירות". מקלב הבטיח להשיב תשובה, ומכאן הסוף ידוע: הגר"ד לנדו לא היה מוכן לשמוע על דחייה נוספת והחליט לשבור את הכלים. דבר לא עזר. בעוד דרעי מנסה גם בימים אלו להגיע לבחירות מוסכמות בספטמבר, בלשכת ראש הממשלה החלו לראשונה לנסות ברצינות להעביר את החוק כדי למנוע את פירוק הגוש.
כל המהלכים של נתניהו בשבוע האחרון מוכיחים כי בבצ'יק והאדמו"ר מגור צדקו פעמיים: ראשית, נתניהו מעולם לא התכוון באמת להעביר את החוק; שנית, רק כשמצמידים אותו לקיר – הוא מתחיל לעבוד.
מוטי בבצ'יק עם מרן ראש הישיבה הגרמ"ה הירש | צילום: יעקב נחומי / שמוליק קורלנסקי.
כאמור, בסופו של יום, לאף אחד מהשחקנים לא הצליחה התוכנית. כולם ניסו לבצע מהלך שחמט מבריק, וכולם מצאו את עצמם בלי כלים על הלוח.
נתחיל בדגל התורה: בבית מרן הגר"ד לנדו החליטו לשבור את הכלים ולפזר את הכנסת לאלתר כדי להוכיח ש"כלו כל הקיצין". אלא שהתוכנית הליטאית התנפצה אל מול חוסר האונים של האופוזיציה, שבטיפשות פוליטית אפילו לא טרחה להגיש הצעת חוק לפיזור הכנסת בזמן. התוצאה? במקום בחירות בזק שיוכיחו עוצמה, המערכת נגררת בדיוק לתאריך המקורי של דרעי, ללא היכולת של דגל לשלוט בקצב.
גם אריה דרעי לא יכול לחייך. נכון, התאריך שרצה נראה כרגע כאופציה המובילה, אך המחיר ששילם כבד. דרעי בנה על "פירוק מבוקר" של הקואליציה בתיאום עם נתניהו ודגל התורה גם יחד. במקום זאת, הליטאים דרכו על המוקש מוקדם מדי, טרקו את הדלת והודיעו על פירוק גוש הימין. המהלך הזה השאיר את דרעי בדילמה קשה: האם להישאר נאמן לנתניהו ולספוג את ביקורת הרחוב החרדי, או להיגרר אחרי דגל ולפרק סופית את המחנה.
המפסיד הגדול הוא כמובן נתניהו. מי שכבר הסכים לשמוע את הצעת דרעי לגבי ספטמבר, נכשל בניסיונו "למרוח" את החרדים עוד שבוע אחד בלבד כדי להגיע לבחירות בהסכמה. מישהו דרך על המוקש מוקדם מדי, והכלים נשברו לנתניהו בידיים.
