בג"צ קובע: דריסת רגל קבועה לרפורמים ברחבת הכותל

החלטת ביניים מקוממת שניתנה היום בבית המשפט העליון עשויה לשנות לחלוטין את המצב בכותל המערבי, ולהעניק לרפורמים דריסת רגל קבועה מדרום לרחבה המרכזית. ההחלטה שהתקבלה על ידי השופט יצחק עמית, המשנה לנשיא נועם סולברג והשופטת דפנה ברק ארז מתמקדת אך ורק בצד המעשי והבירוקרטי של קידום היתרי הבנייה במתחם ונועדה להציב לוחות זמנים נוקשים כדי למנוע עיכובים מצד רשויות המדינה וועדות התכנון.

כדי להבין את משמעות הפסיקה יש להכיר את המציאות בשטח. כיום קיימת בחלקו הדרומי של הכותל רחבה המיועדת לרפורמים ולקונסרבטיבים. עם זאת, מדובר בקונסטרוקציה זמנית של עץ ומתכת, מעין מרפסת שמוסתרת למעשה מהבאים ואף אינה נושקת לאבני הכותל, מה שגורם לכך שמספר הפוקדים את המקום הוא נמוך ביותר עד אפסי, בחסדי ה'.

העתירות שהוגשו לבג"ץ דורשות ליישם את תוכנית ועדת השרים משנת 2018 (שהוקפאה למעשה מאוחר יותר, בלחץ החרדים) – להפוך את המתחם לרחבה קבועה ומוסדרת לחלוטין, ולהרחיבה עד צמוד לאבנים הקדושות, בדומה לרחבת הכותל המרכזית. הפרויקט אמור להחליף את במות העץ בריצוף אבן קבוע, להרחיב את השטח ולייצר דרכי גישה מסודרות. מכיוון שהכותל הדרומי הוא אזור רגיש מאוד מבחינה ארכיאולוגית – בניית קבע כזו דורשת עבודות תשתית מורכבות ואישורים פרטניים מרשות העתיקות ומוועדות התכנון בירושלים. הליכים אלו עוכבו במשך שנים ארוכות, במטרה למנוע את חילולו של המקום הקדוש.

עוד באתר:

דעה

אנרכיה ברחובות: בני ברק לא תהפוך למאה שערים!

פנחס בן זיו

מתוך 'המלחינים'

"אם ישמרו" • הלחן השני השבתי של ידידיה רבינסקי

המלחינים

מול האלפים ב'ארנה'

הגר"ד לנדו מצהיר: "נעמוד כחומה, אף אחד לא יתגייס"

נתי קאליש

צפו בשיעור

סוד הכרובים בקודש הקודשים והקשר המפתיע לפורים

הרב שניאור אשכנזי

עוד בנושא:
הרב הראשי תוקף את בג"צ ומזהיר: "הכותל יהפוך לקפלן"
המאבק על הכותל: "הם דורשים לבטל את ההפרדה לגמרי"

הפסיקה הנוכחית של בג"ץ מנתקת למעשה את הקשר בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי ומפקיעה את כוחם של שרים לעכב את התהליך. שופטי בג"ץ קבעו כי החלטת ועדת השרים משנת 2018 שרירה וקיימת ולכן אין צורך בהחלטת ממשלה או שרים חדשה כדי להתחיל לקלוט את בקשות הבנייה ולטפל בהן.

בנוסף קבע בית המשפט מנגנון נוקשה למניעת סחבת המורכב ממספר שלבים מוגדרים. ראשית, אם נדרש אישור חדש מרשות העתיקות על המנהל לטפל בכך ולתת החלטה בתוך 14 ימים. שנית, נציגי המדינה חויבו להגיש בקשות חדשות להיתרי בנייה לא יאוחר משבועיים לאחר קבלת אישור רשות העתיקות.

הסעיף המשמעותי ביותר בהחלטה קובע שאם לא תתקבל החלטה של ועדות התכנון לגבי בקשות הבנייה בתוך 45 ימים מיום הגשתן – הדבר ייחשב משפטית ואוטומטית כסירוב. במקרה כזה של חוסר מענה או סירוב המדינה מחויבת להגיש ערר לוועדת הערר המחוזית בירושלים בתוך 14 ימים נוספים.

השופטים אף נזפו בנציגי המדינה וציינו כי ההליכים בתיק מתנהלים פרק זמן ממושך וחריג ולכן הם דורשים מכל הגורמים לפעול מעתה במהירות. המדינה ועיריית ירושלים חויבו להגיש הודעת עדכון לבית המשפט בתוך 90 ימים כדי לעדכן על התקדמות התהליך.

המשמעות המעשית והמיידית היא שרשויות המדינה מחויבות כעת להניע באופן פעיל ורציף את תהליך הרישוי והבנייה של רחבת הקבע הרפורמית תוך עקיפת החסמים שעיכבו את המהלך עד כה. בית המשפט העליון מפקח כעת מקרוב על כל שלב ושלב בלוח הזמנים במטרה להעניק לרפורמים דריסת רגל קבועה במקום הקדוש, למרבה הזעזוע.