הרב ברוך רוזנבלום יוצא למסע מרתק אל תוך רבדיה העמוקים של מגילת אסתר ומציג כיצד כל פרט בסיפור שזור בסודות עליונים ובחשבונות היסטוריים ורוחניים המגיעים עד לימי תחילת הבריאה.
בפרק ג מגוללת המגילה את מזימתו של המן בן המדתא האגגי למחוק את העם היהודי מעל פני האדמה ביום אחד. המן לא הסתפק בבקשה שגרתית אלא הציע לאחשוורוש עשרת אלפים כיכר כסף תמורת האישור לפעולה. אך אחשוורוש סירב לקבל את התשלום באומרו כי "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך".
הרב רוזנבלום מסביר את המניע הפסיכולוגי והפוליטי מאחורי הסירוב של המלך לקחת את האוצר העצום. לדבריו המלך אמר להמן בפירוש "אל תדבר איתי על כסף, אל תדבר איתי. הכסף נתון לך ועם לעשות בוקתו בעיניך, אני לא רוצה לשמוע שום דבר על מושג של כסף". הסיבה לכך היא התדמית של המעשה: "כסף לא מצטייר טוב. אם אתה הורג אותם אידיאולוגית… זה עובד טוב. אבל אם אתה מדבר על כסף, זה נשמע מסריח. כסף לקחת אנשים, להרוג אותם? שי כסף. אל תדבר איתי על כסף".
עוד באתר:
המזימה השטנית נרקמה בארבע עיניים בחדרי חדרים. איך בכל זאת ידע מרדכי את אשר נעשה? המדרש מגלה כי "אליהו נביא בא… אמר לו אבאלה קיבלתי הוראה ממשה רבנו שאתה תתחיל להתפלל פה מלמטה". זהו הרגע שבו מרדכי מבין את גודל הסכנה וקורע את בגדיו.
כשמרדכי פונה לאסתר בבקשה שתיכנס אל המלך היא מביעה חשש כבד לחייה מכיוון שלא נקראה אליו כבר שלושים יום. למרות זאת היא מסכימה למסור את נפשה אך מבקשת גיבוי רוחני מכלל העם בדמות צום של שלושה ימים. אסתר מוסיפה "גם אני ונערותיי אצום כן".
הרב חושף נקודה מעניינת בדבריה של אסתר דרך פירושו של החתם סופר. בעוד שעם ישראל צם שבעים ושתיים שעות אסתר התכוונה לצום רק שבעים שעות. המילה "כן" בגימטריה שווה לשבעים. ההסבר לכך פרקטי לחלוטין. לדברי הרב היא אמרה "אני לא שבעים ושתיים, אני אוציא את הצום קצת לפניכם והסיבה כי אני צריכה להיכנס לפני אחשוורוש". בחורה שניגשת אל המלך אחרי שלושה ימי צום מוחלטים עלולה להגיע "על כיסא גלגלים עם זונדה ואינפוזיה או… עם אלונקה", ולכן היא ביקשה לטעום משהו קטן טרם הפגישה הגורלית "כדי שאני בסדר גמור".
בדרכה אל המלך אסתר מאבדת לפתע את רוח הקודש ששרתה עליה. ברגע של חרדה היא פונה בתפילה מתוך מזמור כב בתהילים ושואלת "אלי אלי למה עזבתני". בתפילתה היא תוהה אולי נענשה על כך שכינתה בעבר את אחשוורוש בשם כלב והיא מבטיחה כי מעתה תקרא לו אריה.
מדוע המעבר מכלב לאריה משמעותי כל כך? הרב יוסף רוזובסקי מסביר זאת בצורה נפלאה. כאשר אדם רואה מולו כלב הוא מניח שיוכל להתמודד איתו בכוחות עצמו. אך כאשר אדם פוגש אריה טורף שברח מהספארי הוא מבין שאין לו שום סיכוי טבעי להנצל וזועק "שמע ישראל". אסתר מבינה את הטעות הרוחנית שבהסתמכות העצמית. "אם אני קוראת לו כלב, סימן שאני חושבת שאני יכולה להתגבר עליו. אם הקדוש ברוך הוא חושב שאתה יכול להסתדר לבד, אומר לך תסתדר, להתראות. אליי באים רק אלה שאומרים, אני לא מסתדר לבד".
בלילה בו נדדה שנת המלך המן נכנס לחצר מתוך כוונה לבקש לתלות את מרדכי על עץ בגובה חמישים אמה. בחירת אופן ההוצאה להורג לא הייתה מקרית. במדרש מסופר כי המן אמר לעצמו "האלוקים שלהם יודע להציל מכל מיני אופציות" כמו האש של אברהם והמים של ים סוף, אך "מהעצים הוא עוד לא הוריד אף אחד".
כשאחשוורוש יוצא בסערת רגשות אל הגינה מתוך משתה היין הוא פוגש שם מלאכים בדמות בניו של המן אשר עוקרים את העצים. המלאכים מציגים את עצמם כבני המן וטוענים כי "אבא… אמר לגלח את כל הגינה". כאשר המלך חוזר בזעם לחדר הוא מגלה שמלאך אחר דחף את המן והפיל אותו על מיטתה של אסתר. המלך מתפוצץ מכעס והמן נשלח לתלייה.
כאן עולה השאלה הנוקבת מדוע מלאכי השרת שאמונים על האמת משקרים בשליחותם. הגאון מווילנה מסביר את הכלל הרוחני לפיו "אם אדם משקר מוסרים לו מלאך שמשקר". אך מעבר לכך הרב מביא הסבר עמוק מספרי הקבלה ולפיו המאבק בין המן מרדכי ואסתר הוא תיקון ישיר של חטא עץ הדעת.
מרדכי הוא גלגול של אדם הראשון ואסתר היא גלגול של חוה בעוד המן מסמל את הנחש הקדמוני שעליו נאמר "על גחונך תלך". הנחש רימה את חוה ודחף אותה על עץ הדעת כדי להוכיח לה ששום סכנה לא אורבת לה ממגע בעץ. כעת במסגרת התיקון ההיסטורי פועלים המלאכים באותה שיטה של הפלה ורמייה. אסתר אומרת להמן "מה רצית לי באת ונתת לי לאכול מעץ הדעת… עכשיו יבוא מלאך וידחוף אותה עליה תראה מנגיעה לא קורה כלום". ולכן גם עונשו של המן היה תלייה מדויקת על עץ בגובה חמישים אמה כנגד אותו עץ קדמון מגן עדן שממנו החלה כל שרשרת האירועים.
