הפקרות ברווחה ובחינוך

דוח המבקר: הממשלה נערכה ל-45,000 מפונים, בפועל הגיעו פי 4

מבקר המדינה בדוח נוקב על מחדלי פינוי וקליטת האוכלוסייה במלחמת חרבות ברזל: חוסר תיאום, פערים בתקצוב ועלייה חדה במצוקה הרגשית של המפונים. כל הממצאים והנתונים המטלטלים נחשפים לראשונה

אלי יעקובוביץ

ז' באדר תשפ"ו, 24/02/26 16:23 עודכן: 16:34

א+

א-

מביטים בבניין שנפגע במלחמה | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

דוח מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי) מטיל זרקור נוקב על אחד הכשלים האזרחיים הגדולים בתולדות המדינה: הטיפול בעשרות אלפי המפונים מאז ה-7 באוקטובר. לפי המבקר, "ב-7.10.23 התעוררה מדינת ישראל בשעות הבוקר המוקדמות למתקפה רצחנית ולתוך זוועה ושבר" , אירוע שהוביל לפינוי חסר תקדים של "כ-93,800" איש למלונות ושל "כ-116,590" מתפנים עצמאיים. המבקר קובע כי "כל אירוע חירום, ובפרט אירוע מטלטל ונרחב כמתקפת הטרור בשבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, משפיע השפעה עמוקה על אזרחי המדינה ופוגע בשגרת חייהם".

הממצאים חושפים פערים עצומים בהיערכות המוקדמת. בעוד שתוכניות העבר כמו "מלון אורחים" נערכו לפינוי של "כ-300,000" איש, בפועל רשות חירום לאומית (רח"ל) גיבשה תוכנית למספר מרבי של "45,000" מפונים בלבד. חוסר התיאום בלט במיוחד כאשר "90 רשויות מקומיות דיווחו באוקטובר 2023 על קליטת כ-200,000 מפונים ומתפנים עצמאית", מה שיצר עומס כבד על התשתיות המקומיות ללא מענה ממשלתי הולם בתחילת הדרך.

המבקר מתריע על ההשלכות הנפשיות הקשות של השהות הממושכת מחוץ לבית. הדוח מציין כי "ניכרת עלייה ברמת המצוקה של אוכלוסיית המפונים ובקשיים הרגשיים שעימם הם מתמודדים". הקשיים בולטים במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות, ועל פי הדוח "נדרשת שימת לב ייחודית גם לבני הנוער, שניכרת עלייה במצוקתם – רבים מהם פונו מבתיהם". העומס הגיע גם אל פתחן של רשויות הרווחה והחינוך, שניסו לתת מענה למשפחות שאיבדו את כל עולמן ביום אחד.

למרות הכשלים המערכתיים, המבקר בוחר לציין לחיוב את הרשויות המקומיות שמילאו את הוואקום שהותירה הממשלה. "משרד מבקר המדינה מציין לחיוב את התגייסות המיידית של הרשויות המקומיות הקולטות לקליטת המפונים ולטיפול בהם ואת הירתמותן לכך, וזאת על אף המעמסה התקציבית וההוצאות הנוספות שנגרמו להן בעקבות הקליטה". בנוסף, צוין לטובה "משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי להעברה המיידית של הכספים לרשויות המקומיות לטובת המפונים".

בשורה התחתונה, הדוח משרטט תמונה של מערכת שלא הייתה מוכנה לקנה המידה של האסון. המבקר קורא לממשלה להפיק לקחים מיידיים, במיוחד לאור העובדה שהמלחמה עודנה נמשכת ואלפי משפחות עדיין רחוקות מביתן. המחדלים בתיאום, בפער שבין תוכניות המגירה למציאות בשטח, והפגיעה הרגשית העמוקה במפונים, מחייבים שינוי יסודי בתפיסת החוסן הלאומי של מדינת ישראל.

תגובת דובר צה״ל: "לאורך המלחמה, פיקוד העורף התייצב בשטח לסייע לרשויות המפונות והקולטות לפתוח מרכז שליטה ולהוביל את המענה הנדרש. הדבר נעשה בעזרת כ-1,000 מפקדי וחיילי הפיקוד, בסדיר ובמילואים, תוך שיתוף פעולה מלא עם כלל משרדי הממשלה והגופים הרלוונטיים. הפיקוד פעל בהתאם לתוכנית ״מרחק בטוח״ כפי שאושרה, ובהתאם להיקף הפינוי כפי שהגדירה רשות החירום הלאומית."

יצוין כי כפי שהשתקף בהמלצות הביקורת, הסמכות לאיסוף מידע אישי על אזרחים נתונה למשרד הפנים, ובתוכו מערך פס"ח, ולא לפקע"ר, ולכן פקע"ר סייע בכל הכלים שהיו לו על מנת לסייע למשרד הפנים ולרח"ל לגבש את תמונת המפונים באמצעות הנגשת המידע בפני המפונים על האפשרות להזין בעצמם מידע דרך מערכת ״תיבת נוח״ ובהמשך אף במערכת "יחד". באשר לטענה על פינוי תושבי הנגב המערבי עם פרוץ הלחימה, נוכח המצב המבצעי, התבצע פינוי דחק ולא פינוי סדור.