מבקרי תערוכת "Spring/Break" שנערכה החודש בניו יורק, נתקלו בעבודת אמנות חריגה – פיסות הנייר ששימשו אותה, נלקחו משטרות אמתיים של כסף – 10,000 דולר; מאות שטרות של 20, 50 ו־100 דולר שנגרסו ושימשו ל8 יצירות אמנות. המיזם הלא שגרתי, זכה בשבועות האחרונים לסערה תקשורתית רבה בארה"ב, בין היתר גם בגלל העבירה על החוק שבמעשה על כל השאלות המשפטיות הגלומות בו, כאשר התורם שהיה מודע לכוונות האמנים, נותר בעילום שם, על מנת לחמוק מהשלכות משפטיות. כעת נותר ליוצרי התערוכה רק למכור את יצירות האמנות בסכום המצופה.
כל אחת מהעבודות מוצעת למכירה ב־12 אלף דולר, מחיר שלדברי האמנים שמאחורי הפרויקט משקף את מטרתו: 'לייצר ערך חדש, גדול יותר, דווקא על ידי השמדת הכסף'. 96 אלף הדולרים שיתקבלו מהעבודות אמורים להיתרם כמלגות ללימודי אמנות לסטודנטים. אלה בתורם, ישתמשו בידע שלהם כדי ליצור עוד אמנות. מה שמסבך עוד יותר את העלילה, היא בכך שהשמדת כסף בארה"ב היא עבירה על החוק הפדרלי, כשהכסף האמריקאי נחשב לרכוש הממשל, גם אם זה לצרכי אמנות.
בראיון להאפינגטון פוסט, נימק אוצר התערוכה ילין את ההחלטה למיצג החריג, "לא נותר זמן רב עד התערוכה, וחשבנו שאין טעם ביצירה של עוד כמה עבודות בינוניות שייתלו בחלל לצד דברים שנראים בדיוק אותו הדבר", הוא סיפר. "במקום זה החלטנו לחלק מחדש את הכסף – להגדיל את הערך שלו עד כמה שאפשר ואז להעביר הלאה את השווי האמתי שהוצמד לאקט הטיפשי, הבזבזני וההרסני הזה".
עוד באתר:
לשאלה המרכזית המרחפת מעל המיצג – כיצד יכול מי שיקנה את העבודות לדעת שאכן אלה שטרות אמיתיים שהושמדו, ושלא מדובר בתרמית אמנותית? אין תשובה חד משמעית, אם כי חברי הקבוצה מתעקשים שהעבודות אכן נוצרו מכסף אמתי, אבל לדבריהם אכן, אין תיעוד שיוכיח זאת. אולם, הם מסבירים כי, "בסופו של דבר זה לא משנה. בוא נניח לצורך הדיון שמדובר בזיוף", הוא אומר, "הערך של העבודות לא נובע מהחומר שממנו הן נוצרו אלא מהסיפור שמאחורי יצירתן".
