התקיפה שבוצעה אתמול נגד מטה החלל והאוויר של משמרות המהפכה ומשרד ההגנה באיראן אינה אירוע נקודתי בלבד. היא מהווה מסר ברור במערכה רחבה יותר – מלחמת החלל המתנהלת בין ישראל, ארצות הברית ואיראן, שבמסגרתה נעשה מאמץ לשלול מטהראן את יכולותיה בתחום החלל.
כדי להבין את הרקע למהלך צריך לחזור מספר חודשים לאחור. זמן קצר לאחר סיומו של מבצע 'עם כלביא' באיראן, ישראל שיגרה לחלל שני לוויינים חדשים ומתקדמים. מטרתם הייתה להרחיב את יכולות האיסוף המודיעיני ולספק מידע מדויק ויעיל יותר על הנעשה באזור.
גם באיראן לא עמדו מנגד. בטהראן המשיכו להשקיע בפיתוח תוכנית החלל שלהם, ובמקביל פעלו לשיגור לוויינים משלהם. מבחינת האיראנים, מערך לווייני עצמאי נועד לחזק את יכולות המעקב והשליטה שלהם ולהעניק יתרון בזירה האסטרטגית.
עוד באתר:
בשלב זה נכנסה ארצות הברית לפעולה. כחלק משיתוף הפעולה ההדוק בין חיל האוויר האמריקני לבין חיל האוויר הישראלי, בוצעו פעולות שנועדו לפגוע בפעילות הלוויינים האיראניים. שעות וימים לפני תחילת מבצע "שאגת הארי" שיבשה ארצות הברית את מערך החלל האיראני.
התוצאה הייתה משמעותית: איראן נותרה למעשה ללא מערך לווייני פעיל וללא יכולת מבצעית של ממש בתחום החלל. בנוסף לכך, נפגעה יכולתה לעקוב אחרי פעילות מטוסי הקרב של ישראל וארצות הברית. זו הסיבה להכרזה הברורה שלפיה צה"ל וצבא ארה"ב הצליחו להשיג שליטה מלאה בשמי איראן.
