דוח חדש של ד״ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, מסביר לעומק את אחד האיומים המורכבים והמסוכנים ביותר בזירה: טילים בליסטיים הנושאים מטען נפץ מתפזר – או פצצות מצרר – שאיראן משגרת לעבר ישראל במסגרת הלחימה הנוכחית.
לדברי קליסקי, חלק מהאמל״ח שאיראן מפעילה אינו כולל ראש נפץ רגיל, אלא מנגנון קטלני בהרבה. הוא כותב כי "חלק מהאמל"ח הטילי המשוגר מאיראן לישראל אינו מכיל ראש קרבי עם חומר נפץ מרסק (חנ״ם), אלא מקבץ של פצצות קטנות, לעיתים הן נקראות פצצות מצרר, או פצצונות." לדבריו, פצצות אלו מתפזרות באוויר ונוחתות על פני שטח רחב, מה שמייצר סכנה כפולה – הן למבנים ותשתיות והן לאזרחים.
בדרך כלל, טילים בליסטיים נושאים ראש קרבי במשקל של מאות קילוגרמים של חומר נפץ, הגורם לנזק ממוקד בעת פגיעה ישירה. אולם במקרה של פצצות מצרר, המטרה שונה לחלוטין. קליסקי מסביר כי "מטרתם של הטילים הבליסטים המכילים כמות גדולה של פצצות מצרר… היא לגרום לנזק סביבתי במרחב גדול ולייצר פגיעה במספר רב של מטרות ונפגעים ללא אבחנה."
עוד באתר:
הטילים המשמשים לשיגור מטענים מסוג זה – ככל הנראה מדגמי חוראמשהר או עימאד – משחררים את הפצצות בגובה של 7 עד 10 ק״מ מעל אזור המטרה. בשלב זה הראש הקרבי נפתח, ופצצונות במשקל 2.5 עד 5 ק״ג כל אחת מתפזרות על פני שטח עצום. "הפיזור של הפצצות אינו סימטרי," מציין קליסקי, "אך ניתן להעריך כי רדיוס הפגיעה הממוצע הוא בין כמה מאות מטרים ועד לטווח של 10 ק"מ." היקף הפיזור מושפע מגובה השחרור, מהירות הטיל ותנאי הרוח.
אחת הבעיות החמורות ביותר היא שחלק מהפצצונות אינם מתפוצצים מיד. הם נותרים בשטח כ״נפלים״ – מעין מוקשים קטנים המסוגלים להתפוצץ במגע. קליסקי מזהיר: "אחוז מסוים מאותן פצצות אינו מתפוצץ… אלא נשאר כנפל, מעין מוקש אשר עלול להידרך ולהתפוצץ במגע אדם ולגרום לפציעות חמורות ואף למוות." בשל הסכנה האדירה, השימוש בפצצות מצרר נאסר באמנת דבלין שנכנסה לתוקף ב-2010.
כדי להתמודד עם האיום, קליסקי מציג שני כיווני פעולה. ברמה האישית, הוא מדגיש את חשיבות הציות להנחיות פיקוד העורף והמשטרה. ברמה הביטחונית, הוא מציין כי יש צורך בשדרוג מערכות היירוט כך שיוכלו ליירט את הטיל הנושא את פצצות המצרר עוד מחוץ לשטח ישראל. "שדרוג מערכות היירוט… על מנת לפגוע וליירט את הטיל נושא פצצות המצרר הרחק משטח מדינת ישראל," הוא כותב.
הדוח של קליסקי מציף תמונה מטרידה: איראן משתמשת באמצעי לחימה שנועדו לפגוע בשטח נרחב ולגרום לנזק רב ככל האפשר – ללא הבחנה בין מטרות צבאיות לאזרחים. הבנת מנגנון הפעולה של הטילים הללו היא צעד חיוני בהיערכות ישראל לאיום המתפתח.
