מאבק הכשרות בישראל עולה מדרגה: ארגון צהר פנה בפעם הרביעית לבג"ץ בדרישה שיורה לרבנות הראשית להכריע בבקשתו לקבל רישיון כגוף כשרות מורשה. העתירה מבקשת למעשה להעניק לארגון הכרה רשמית שתאפשר לו להעניק הכשר למלונות, מסעדות ועסקים, מבלי להיחשף לתביעות על הונאה.
במהלך ראיון במהדורה המרכזית הסביר כתב 'קול חי' נתי קאליש את הרקע לעתירה. לדבריו, "בצהר עותרים בפעם הרביעית לבג״ץ. בעתירה הזו הם מבקשים בעצם מבג״ץ שיורה לרבנות הראשית להכריע בבקשה של הארגון לקבל רישיון כגוף נותן הכשר מורשה".
לדבריו, כיום צהר פועלים במצב מורכב מבחינה משפטית. "הם בעצם רוצים את הגושפנקה הזאת מהרבנות הראשית בשביל שהם יוכלו לתת כשרות במלונות, במסעדות ובעסקים, ובאופן שהם לא יוכלו לקבל תביעה על הונאה", אמר. כל עוד אין הכרה רשמית מהרבנות, הוא הסביר, הארגון חשוף לסיכונים משפטיים ואינו יכול לפעול בחופשיות.
עוד באתר:
העתירה הנוכחית קשורה ישירות לרפורמת הכשרות שקידם בעבר השר לשירותי דת מתן כהנא. חלקים מהרפורמה בוטלו, אך חלקים אחרים עדיין בתוקף ומאפשרים מצבים משפטיים מורכבים. לדברי קאליש, מדובר בפרצה שנוצרה בחוק: "זה כנראה אחד החלקים שעדיין לא סודר או שיש בו חור שמאפשר לגופים כאלה לבקש הכרה".
בהמשך, עלה לשידור הרב רפאל מנת, רב חברת אסם ומומחה בתחום, הסביר כי מערכת הכשרות בישראל מבוססת על מנגנון אחיד שמובילה הרבנות הראשית. "בארץ הקודש זכינו שיש איזשהו מנגנון שמאגד ומאחד את נהלי הכשרות", אמר.
לדבריו, ללא גוף מרכזי שמגדיר נהלים אחידים, עלולה להיווצר תחרות שתפגע ברמת הפיקוח. "ברגע שאדם נותן כשרות באופן עצמאי זה נהיה מסחר", הזהיר. לדבריו, במצב כזה התחרות עלולה להיות על מחיר ולא על איכות: "מי נותן יותר בזול, למי יש יותר מאכערים, מי נותן יותר בקלות את התעודה. זה ממש חורבן עולם הכשרות".
הרב מנת אף התריע כי המשך המצב המשפטי הנוכחי עלול להוביל להשלכות רחבות יותר. לדבריו, אם בג"ץ יאפשר לגופים פרטיים להעניק כשרות ללא מסגרת אחידה, הדבר עלול לערער את המערכת הקיימת. "ברגע שלא יהיה רף מינימלי ולא יהיה נוהל שחייבים רבנות מקומית – זה יכול להיות מדרון עצום לנוהל הכשרות שעם ישראל זכה בו", אמר.
ממערך כשרות צהר נמסר בתגובה: "לצערנו, הדברים שנאמרו בשידור אינם מדויקים, וחלקם פשוט אינם נכונים. מערך כשרות צהר איננו מתנגד לרבנות הראשית, אלא להפך. אנו סבורים שהרבנות צריכה להיות הגוף שקובע את הסטנדרטים והנהלים ההלכתיים, בעוד שגופי כשרות מקצועיים יעסקו בניהול ובהפעלת מערך ההשגחה בפועל. גם הטענה שלפיה מערך כשרות צהר פועל מתחת ל"רף בסיסי" של כשרות אינה נכונה. אנו מקפידים על כל דיני הכשרות ללא שום הקלות, ולעיתים אף בסטנדרטים מחמירים יותר מהמקובל.
נראה, לצערנו, שהרב מנת אינו מכיר מקרוב את אופן פעילותו של מערך כשרות צהר ואת הפן המשפטי. המודל שאנו מציעים איננו ביטול הרבנות, אלא ההפך הוא הנכון: חיזוק מעמדה כרגולטור הלכתי עליון, במקום גוף שמפעיל בעצמו את מערך הכשרות. ראוי גם להזכיר כי הציבור בישראל כבר סומך מזה שנים על גופי כשרות פרטיים בכל הנוגע למוצרים מיובאים, שהם חלק משמעותי מהמזון שבכל בית בישראל.
מערך כשרות צהר משתף פעולה באופן רחב עם רבנויות ועם גורמים רבים בעולם הכשרות, מתוך מטרה אחת: לחזק את הכשרות בישראל ולמנוע מחלוקות מיותרות. חבל שדווקא רדיו קול חי לא מצא לנכון להעלות לשידור את רבני צהר כדי להשיב לדברים, והסתפק בהשמעת טענות חד-צדדיות. אנו מקווים שבפעם הבאה תינתן גם לנו האפשרות להשמיע את עמדתנו ישירות למאזינים", כך לשון התגובה.
האזינו לראיון המלא, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן:
