שאלה מעשית עלתה בתוכנית 'הלכה למעשה', כאשר מאזין פנה אל הגאון הרב אופיר מלכא ושאל: האם בהכשרת שיש באמצעות עירוי יש צורך שהקילוח של עירוי המים החמים על השיש – יגיע לכל נקודה ונקודה. שאלה שמעסיקה רבים כשבאים להכשיר את המטבח לפסח.
בתשובתו הבהיר הרב כי אין צורך בכך. "זה לא שייך לכל נקודה ונקודה". הרב הסביר כי כאשר המים נשפכים ומתפשטים על פני השטח – גם זה נחשב עירוי. "ברגע שהוא נוחת ומתקדם ימינה ושמאלה – זה נקרא עירוי".
בנוגע לשאלת המאזין האם זה לא נקרא – עירוי הנזחל שמובא בסימן צה', הרב אמר כי אף שזה נקרא עירוי הנזחל, בנדון הזה – אפשר להקל, היות וכל העירוי לבני ספרד זה רק חומרא, ולבני אשכנז בלאו הכי הם עושים גם עירוי וגם עיטוף של השיש.
עוד באתר:
הרב אמר כי גם מדברי המשנה הברורה משמע כך: "ישפשף יפה וישהה אחר השפשוף מעת לעת, שלא בני יומן ויהו מנוגבים מן מים, וייזהר לשפוך עליהם בזריזות ולא על ידי זריקה באוויר, כשזה ייחשב עירוי". הרב הסביר כי מזה שהמשנ"ב לא אומר שצריך לערות על כל נקודה ונקודה, מוכח שלא צריך לנהוג כך, כי אם הוא היה סובר כך – הוא היה מדגיש את זה. הרב הוסיף, כי זה לא מציאותי כמעט לערות על כל נקודה ונקודה, אלא אני מערה על מקום אחד, והמקום הזה מתפרץ לכל הכיוונים – זה גם נקרא עירוי.
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'הלכה למעשה' ב'קול חי':
