בראיון הערב ל'קול חי', מציג עופר ברונשטיין, יועצו של הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון לענייני המזרח התיכון, את זווית הראייה של צרפת על המערכה באיראן. "השאלה היא לא למה אירופה לא הצטרפה", פותח ברונשטיין בביקורת מרומזת, "אלא למה הישראלים והאמריקאים הולכים למלחמה לבד? למה לא דיברו איתנו? למה לא התייעצו איתנו?".
ברונשטיין מסביר כי הפער אינו נובע מחוסר רצון של אירופה להתעמת עם הטרור האיראני, אלא מתחושת מידור. "תמיד התרגלנו שמלחמות מהסוג הזה, זה אמריקה ובעלות בריתה. עכשיו זה אמריקה וישראל, אפילו לא בריטניה, בטח לא צרפת", הוא מציין.
ברונשטיין מבהיר כי צרפת אינה עומדת מנגד, וכי כוחותיה פרוסים במוקדי החיכוך המרכזיים ומעורבים בלחימה באופן פעיל. "אנחנו לא ניקח חלק התקפי במלחמה הזאת, אבל יש לנו כוחות רציניים מאוד באזור – בלבנון, בירדן ובאיחוד האמירויות", הוא מפרט, "יש לנו את נושאת המטוסים הכי גדולה של צרפת באזור, שתי נושאות מסוקים וחיילים על הקרקע שחלקם אף הותקפו ונהרגו לפני כמה ימים. אנחנו מחויבים לשמור עליהם". ברונשטיין מדגיש כי המעורבות הצרפתית נובעת גם מהתחייבויות חוזיות למדינות האזור: "אנחנו מחויבים בהסכמי ברית ביטחון עם מדינות כמו ירדן, קטאר ובחריין. המדינות האלה הותקפו, ואנחנו מחויבים על פי הסכמים להגן עליהן".
עוד באתר:
עם זאת, מעל הסיוע המבצעי מרחפת תחושת אכזבה עמוקה מהתנהלות הציר הישראלי-אמריקאי. ברונשטיין אינו חוסך בביקורת על כך שאירופה הושארה מחוץ לחדר הדיונים לפני היציאה למערכה רחבה כל כך. "אנחנו מצטערים שפעולה כזאת, שיש לה משמעות מרחיקת לכת והשפעה אדירה על הכלכלה העולמית, נעשתה בלי שמישהו ישב איתנו, דן איתנו או תכנן איתנו", הוא קובל.
לצד הוויכוח על התיאום הצבאי, ברונשטיין מעלה סימני שאלה נוקבים בנוגע למטרות העל של המלחמה והיעדר האסטרטגיה ארוכת הטווח. "אנחנו הבנו מההתחלה שהמטרה היא למנוע מאיראן נשק גרעיני ופיתוח טילים בליסטיים", הוא מסביר, אך טוען כי המומנטום הנוכחי פתח חלון הזדמנויות מדיני שמתפספס: "אני יודע בוודאות שהיום, אם יבואו ויגידו לאיראנים לחתום על הסכם ארוך טווח שיעצור את העשרת האורניום ואת פיתוח הטילים – הם יחתמו". לדבריו, בפריז שוררת תחושת בלבול לגבי היעד הסופי של ארה"ב וישראל, במיוחד בכל הנוגע לשינוי משטר.
ברונשטיין מזהיר מפני הניסיון להכריע את גורל השלטון האיראני באמצעים אוויריים בלבד, ללא תוכנית סדורה ליום שאחרי. "כולנו רוצים לראות שלטון אחר באיראן למען העם האיראני, אבל שלטון לא מפילים בהפצצות מהאוויר. כשמפילים שלטון, צריך לחשוב על אלטרנטיבה", הוא מתריע, "זו מדינה של 100 מיליון בני אדם, היא גדולה פי שלושה מצרפת. צריך לעשות את הדברים בשיטת 'סוף מעשה במחשבה תחילה', ולנו באירופה לא ברור בכלל אם הייתה כאן מחשבה תחילה".
האזינו לראיון המלא, מתוך המהדורה המרכזית בהגשת אבי מימרן:
