עומקא דליבא

סקופים של אמונה: המהפך של מורן מנוער מרצ לבמה חרדית

איך הופכים סלידה מחרדים לשליחות של קירוב? מורן קורס בשיחה אישית על המעבר החד שעשתה בחייה, על הלידה המפתיעה בגיל 42 ועל האחריות הכבדה שלא לתת לאור הזרקורים לבלבל את התפקיד האימהי

אפרת ברזל

ו' בניסן תשפ"ו, 24/03/26 07:09 עודכן: 07:18

א+

א-

באולפן 'קול חי', בין עדכוני חדשות על לחימה, שיגורים ויירוטים לבין ההכנות הקדחתניות לחג הפסח הקרב ובא, התיישבו שתי חברות – אפרת ברזל ומורן קורס – לשיחה שהיא "ראיון-תרפיה". שתיהן בעלות תשובה, שתיהן אימהות, ושתיהן אוחזות במיקרופון מתוך תחושת שליחות עמוקה. "אני מרגישה שהקדוש ברוך הוא עוטף אותך בתובנות," פתחה ברזל, "ואני רוצה שנדבר עמוק על התקשורת החרדית הנשית שאנחנו מייצרות כל הזמן."

השיחה נפתחה בזיכרון של ראיון משותף שערכו השתיים בעבר בכפר חב"ד, ראיון שחולל הדים מלוס אנג'לס ועד בלגיה. "היה שם מפגש של נשמות," הסבירה קורס את ההצלחה. "ברגע שזה קורה וזה אמיתי, העולם מרגיש את זה. זה היה מפגש מלב אל לב, אהבה גלויה והרצון לעשות טוב."

השתיים דנו באחריות הכבדה המוטלת על כתפיה של אשת תקשורת חרדית, ובצורך להציג את ה"פנים האמיתיות" של המגזר. קורס שיתפה בשינוי שעברה – מנערה ב"נוער מרצ" שראתה בחרדים עולם זר ומאיים, ועד להפיכתה לקול דומיננטי שמבקש "לבמבם את העולם האמיתי" של הציבור החרדי. "הקדוש ברוך הוא פשוט בחר," היא אומרת בענווה, "אני כל הזמן מזכירה לעצמי: זו לא את, את לא הסיפור פה."

תוך כדי השידור נשמעו אזעקות ברחבי הארץ, מציאות שהפכה לחלק בלתי נפרד מהשיחה. "כל אזעקה היא בירור פנימי," אמרה קורס. "זה התראה בלב. הקדוש ברוך הוא מדבר אלינו דרך ההתראות האלו, שואל אותנו מה המקום הנכון שלנו. המטרה היא לפקוח את העיניים ולראות מה אני צריכה ללמוד מכל הסיפור הזה."

היא שיתפה בלידת בנה "משה הקטן" בגיל 42, דווקא בשנת האבל על אביה, וראתה בכך סגירה של מעגל של חיים ומוות. "משה נקרא כך למרות שמשו אותו מן המים. הוא מושיע את עם ישראל ועושה משהו עם החיים המוזרים שקיבל. גם אנחנו, כבעלות תשובה, בחרנו לצמוח מתוך עולם אחר."

אחת הנקודות הנוגעות ביותר בשיחה הייתה הדיון על המחיר של העשייה הציבורית. "איך את יודעת מתי חלאס?" שאלה ברזל בכנות. "איך את עוברת מהרצאה מול אלפים ללהיות אימא של משה?"

קורס שטחה את "משנת הכביסה" שלה: "הדבר הראשון שאני עושה כשאני חוזרת מהרצאה על במה גדולה, זה לעשות כביסה. זה להזכיר לעצמי שזה התפקיד האמיתי שלי. כל השאר זה בונוס." היא הדגישה שסוד השמחה טמון ביכולת לצאת החוצה כדי "להביא סלסלות של שמחה אימהית" בחזרה הביתה, ולא לתת לעשייה לבוא על חשבון המשפחה.

לסיום, הגדירה קורס את ההבדל המהותי בין התקשורת החרדית לכללית. בעוד שבתקשורת הכללית מחפשים סקופים ורייטינג, כאן המטרה שונה: "אנחנו לא מחפשות סקופים צהובים. אנחנו מחפשות סקופים של אמונה. אני רוצה להראות את התהליך שהאישה עברה, איך האמונה חיזקה אותה ואיך החיבור לקדוש ברוך הוא עזר לה."

היא תיארה כיצד היא עוצרת לעיתים ראיונות כדי להגן על כבוד המרואיינים, במיוחד בתוכניות זוגיות: "גם אם זה הסקופ הכי מטורף, אני עושה 'קאט'. תמיד לשמור על הכבוד של האנשים ולדעת מה יכבד אותם ומה לא."

האזינו לתוכנית המלאה, 'עומקא דליבא' בהגשת אפרת ברזל ב'קול חי':