דיון הלכתי: כל מה שצריך לדעת על הכשרת תנור לפסח

בתוכנית התורנית 'שואלין ודורשין', בהגשת הרב מנשה מורנו, עלה מאזין ושאל שאלה מעשית המעסיקה משפחות רבות לקראת חג הפסח – האם ניתן להכשיר תנור ביתי שמשמש במשך השנה לאפיית עוגות, חלות ומאפים של חמץ. השאלה הפכה במהרה לדיון הלכתי מקיף סביב דיני הכשרת תנורים. הרב הסביר כי תנור שונה מסיר שמשתמשים בו לבישול רגיל, משום שהבליעה נעשית באמצעות החום של התנור – יבש. "התנור בולע על ידי החום של האפייה, ולכן ההכשר שלו הוא ליבון", הסביר הרב.

בשולחן ערוך נפסק כי הכשרת כלי שנבלע בו חמץ בצורה כזו – דורשת ליבון חמור, כלומר חימום בדרגה גבוהה עד מצב שבו "ניצוצות ניתזים" או שהחמץ הבלוע נשרף. עם זאת, בדורות האחרונים הפוסקים צדדים להקל. כך למשל בשו"ת מנחת יצחק נכתב שניתן להכשיר תנור על ידי חימום מקסימלי מכוח הכלל הידוע – "כבולעו כך פולטו".

גם בשו"ת מנחת שלמה הובאה סברה נוספת, שלפיה התנור אינו בולע מחום אש ישירה כמו שיפוד, אלא בעיקר מאדי האפייה. לכן יש שכתבו כי די בליבון קל בחום של כ-250 מעלות. בנוסף, בחזון עובדיה על פסח הובא צירוף להקל מצד הדעה שחמץ נחשב "היתרא בלע", ומכאן שיש מקום להקל יותר בהכשרה על ידי ליבון קל.

עוד באתר:

נכנעו בלי ירייה אחת

"משימת התאבדות": עדויות מחבלי רדואן שנעצרו

גדי פוקס

מרוץ נגד השעון

4 שבועות: מה צה"ל מנסה להספיק לפני סיום האולטימטום

משה מורגנשטרן וישראל מאיר

צפו בהסבר הקריטי

תקדים מסוכן מאוד: פצצת מצרר פגעה בלב שכונת מגורים

אבי יעקב

ראיון מיוחד

ינון מגל פותח: "רבתי עם ראש הממשלה בגלל היועץ שלו"

הרב משה בן לולו

עם זאת, הרב הדגיש כי צריך לומר שהטעמים שהובאו להקל, אף שהם חזקים ויפים, אינם עיקר ההלכה. טעמו של מנחת יצחק מבוסס על הכלל "כבולעו כך פולטו", אולם בשו"ת אגרות משה כתב שאין הדבר מועיל כאן, משום שהכלל עוסק רק בקביעת סוג ההכשרה – הגעלה, ליבון, עירוי וכדומה. במקרה של תנור הסיווג הוא – ליבון. וכאשר מדובר בליבון, פוסק השולחן ערוך שההכשרה צריכה להיות בדרגה שבה ניצוצות ניתזים. הש"ך והט"ז מסבירים שליבון אינו כמו הגעלה, הגעלה מוציאה את הבליעה מן הכלי, ואילו ליבון שורף אותה. כל עוד החמץ לא נשרף – הכלי אינו מותר. גם טעמו של מנחת שלמה אינו חדש אלא חלק ממחלוקת בין המגן אברהם לבית מאיר, והמשנה ברורה פוסק שצריך דווקא ליבון. וכן הצירוף של חזון עובדיה מצד "היתרא בלע".

לכן עיקר ההלכה הוא שתנור צריך ליבון חמור ולא די בליבון קל. ליבון חמור פירושו חום בדרגה שבה החמץ שבתוך הכלי נשרף, גם אם לא רואים ניצוצות בפועל. באגרות משה הוזכרה טמפרטורה של כ־900 מעלות פרנהייט, שהם בערך 371 מעלות צלזיוס. בספר "מעשה חושב" של הרב אלפירין נכתב שמדובר בכ־450 מעלות. הרב הבהיר כי הדבר תלוי בסוג המתכת, בפלדה קרוב ל־450 מעלות ובפח פשוט כ־370 מעלות. מאחר שהתנורים של ימינו עשויים מחומר הקרוב לפח, אך אינו פח פשוט, חימום לכ־400 מעלות נחשב בוודאות ליבון חמור.

האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'שואלין ודורשין' ב'קול חי':