בעוד שסרטוני המלחמה ממבצע שאגת הארי מציגים פגיעות מדויקות במטרות צבאיות, ורשימת המחוסלים הולכת ומתארכת, מתחת לפני השטח מתחוללת מערכה אחרת לגמרי. ניתוח חדש של מגזין האקונומיסט חושף מציאות פרדוקסלית: איראן מרוויחה כעת כמעט פי שניים ממכירות נפט מדי יום לעומת התקופה שלפני פרוץ המלחמה בשבת זכור, לפני חודש בדיוק. בזמן שהעולם מתמקד בפיצוצים בטהרן, קופת המלחמה של משמרות המהפכה מתמלאת בקצב מסחרר, בחסות ערפל אלקטרוני כבד המכסה את המפרץ הפרסי.
החשאית שבה פועלת מכונת הנפט האיראנית הגיעה לרמות שטרם נראו. המכליות פועלות בשיטות הסוואה מתקדמות, ספקי צילומי לוויין הפסיקו לעדכן נתונים באזור, ושיבושים אלקטרוניים יוצרים מעין "חור שחור" מעל נתיבי השיט. למרות זאת, מקור המכיר את הנתונים מקרוב חושף את הממדים האמיתיים: איראן מייצאת כיום בין 2.4 ל 2.8 מיליון חביות ביום. מדובר בכמות הגבוהה מהממוצע של השנה שעברה, הנמכרת כעת במחירי שיא עקב המתיחות העולמית.
ההתאמה של תעשיית הנפט האיראנית למציאות של סנקציות ותקיפות היא סיפור של הישרדות טכנולוגית. התעשייה הפכה לעמידה יותר, כשהיא מבזרת את תשתיותיה ומשתמשת בנתיבי הברחה מתוחכמים. "תעשיית הנפט של איראן התאימה את עצמה בדרכים שהופכות אותה לעמידה יותר בפני תקיפות וסנקציות" נכתב באקונומיסט. רוב ההכנסות העצומות הללו אינן מגיעות לרווחת האזרחים, אלא זורמות ישירות לידיהם של משמרות המהפכה, המפעילים את מערכי הלחימה מול ישראל.
עוד באתר:
במרכז המנגנון הזה עומדת סין, הממלאת תפקיד פעיל וקריטי באיפשור זרימת הכסף. המעצמה האסייתית משמשת כצינור החמצן הכלכלי של טהרן, כשהיא רוכשת את הנפט הגולמי ומבטיחה שהתשלום יגיע ליעדו בערוצים עוקפי מערב. לפי הניתוח, האסטרטגיה האיראנית מצליחה להרחיק את המשאבים הכספיים מהישג ידו של צה"ל. "קופת המלחמה של איראן קבורה עמוק באסיה, הרחק מהישג ידו של החימוש הישראלי" קובע המגזין בנחרצות.
המסקנה העולה מהנתונים מטרידה עבור מקבלי ההחלטות בירושלים ובוושינגטון. בעוד הלחץ הצבאי על איראן בשיאו, הלחץ הכלכלי נשחק אל מול היכולת האיראנית לנצל את משבר האנרגיה העולמי. השאלה הגדולה שנותרה פתוחה היא האם ישראל או ארצות הברית יעזו לפגוע ישירות בתשתיות הנפט, צעד שעלול להבעיר את הכלכלה העולמית כולה, או שמא ימשיכו להביט בערפל בזמן שהדולרים ממשיכים לזרום לכיסי המשטר בטהרן.
