אחרי שבועות של ניקיונות וצחצוח הבית, אתם חושבים ש"סיימנו"? 10 דברים שרציתם לדעת על בדיקת חמץ.
א. מקור המצווה נאמר בתורה (שמות פרק י"ג פסוק ז') "מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך" וכן נאמר: "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם" או "ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם".
ב. המשנה במסכת פסחים (פרק א' משנה א') אומרת: "אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר". הגמרא בפסחים (דף ד' עמוד ב') מציינת כי בדיקת החמץ אינה חובה מדאורייתא. ניתן לדעת חכמים לקיים המצווה באמצעות ביטול החמץ.
עוד באתר:
ג. התוספות במסכת פסחים מסבירים כיוון ששמא תוך כדי הפסח ימצא האדם חמץ ויאכלנו, על מנת לקיים מצווה דרבנן זו (כוונת התוספות לביעור חמץ), חובה על האדם לבדוק את ביתו, כדי למצוא כל חמץ המצוי ברשותו. המאירי בפירושו בנושא מדגיש כי עיקר כוונת התורה "בבדיקה ובביעור של החמץ" ולא בביטולו.
ד. התלמוד הירושלמי אומר כי יש תנא דמסייע כי בדיקת החמץ היא מן התורה (ירושלמי פסחים פ"א ה"א) והאסמכתא לדעה זו בינה הפסוק "ושמרתם את המצות" אם אינו עניין לאכילת מצה תנהו עניין לביעור החמץ. חייבים לציין שהירושלמי כמו רוב הפוסקים רואים בתהליך בדיקת החמץ מגיע לשלמות רק בתום ביעור החמץ, למעשה מצווה אחת שתחילתה בבדיקה וסיומה בביעור. גישה זו, והמאירי מדגיש אותה כי המצווה הינה בבדיקה ובהמשכה בביעור החמץ ולא בביטול החמץ.
ה. זמן קיום מצוות בדיקת החמץ הינו ככתוב בגמרא "אור לארבע עשר" דהיינו מתחילת הלילה. משום מה דווקא בלילה? משום שבלילה האנשים נמצאים בביתם ואינם טרודים בעסקיהם. יש בנושא הזמן גם משמעות חינוכית, בתחילת הלילה, דהיינו בשעות הערב כשבעל הבית ורעייתו נמצאים בביתם וכמובן גם ילדיהם, משתפים הילדים בקיום המצווה ובכך החינוך לנושא "ביעור החמץ" מן הבית.
ו. במסכת פסחים (דף ד' עמוד א') הבהיר הגמרא שבזמן בדיקת החמץ, אין להתחיל ללמוד תורה שמא ישקע האדם בלימודו וישכח לבדוק החמץ. מסיבה זו המליצו חכמים שלא להתחיל לאכול סעודה או לעסוק במלאכה חצי שעה לפני מועד הבדיקה.
ז. קרה והאדם מסיבה כלשהי לא יכול היה לבדוק בליל ארבעה עשר (זה קורה לרבים הנמצאים בטיסה ארוכה הנוחתת לאור היום שלמחרת), חייב לבדוק במשך היום שלמחרת דהיינו בערב החג עצמו, לפני מועד הביעור. ההלכה קובעת כי אם לא בדק החמץ ולא ביערו בזמן יבדוק ויבער את נחמץ בפסח. אם עבר החג ולא בדק ולא ביער, יבדוק לאחר הפסח, בדיקה זו נעשית אלא לצורך כדי לבער את החמץ שעבר עליו הפסח. על בדיקה שכזו אין מברכים. אלה היוצאים מבתיהם לפני מועד בדיקת החמץ יבדקו בלילה האחרון לפני עזיבתם ובלבד שיהא זה תוך 30 יום לפני החג. אם אין כוונת האדם לחזור לביתו לחג, די לו בביטול החמץ.
ח. יש החושבים כי בדיקת החמץ מצוותה רק בביתם ולא היא. יש לבדוק בכל מקום שהינו בבעלותו, במכונית, במפעל, בחנות וכל מקום ששייך לו וסביר שהיה בו חמץ . גם מקומות ציבוריים חייבים בבדיקה, בוודאי בתי הכנסת, משרדים, מבני ציבור וכד'. המקפידים ובעיקר משום חינוך מקפידים בעת הבדיקה בביתם לבדוק כיסי הבגדים, תיקים למיניהם וכד'.
ט. המשנה והגמרא במסכת פסחים מציינת כי הבדיקה צריכה להיעשות לאור הנר, הסיבה כי לאור הנר ניתן לראות היטב בחורים ובסדקים. רבים הילדים השואלים את הוריהם, הלא כיום בידינו אמצעי תאורה טובים יותר מנרות? מדוע אנו בודקים לאור הנר? התשובות לכך הינן מגוונות. בספר צפניה (פרק א' פסוק י"ב) נאמר: אחפש את ירושלים בנרות" כמובן ה"התאמצות המיוחדת" לקיום המצווה. יש גם להסביר כי חשיבות רבה להמשיך בדרך שנהגו קדמונינו, כפי שאנו נוהגים בקיום מצוות רבות.
י. לפני קיום מצוות "בדיקת חמץ" אנו מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על ביעור חמץ". למחרת בעת שאנו מבערים החמץ איננו חוזרים על הברכה. יש מקפידים כי בין סיום הברכה והבדיקה אין מדברים, זאת כדי לא להסיח דעתנו מקיום המצווה בדקדוקה. בתום הבדיקה אנו נוהגים לבטל את החמץ בנוסח המקובל בארמית. "כל חמירא וחמיעא דאיכא ברשותי,דחמתיה ודלא חמתיה, דחזתיה ודל אחזתיה, דביערתיה ודלא ביערתיה, לבטיל ולהווי הפקר כעפרא דארעא". וכשיש ילדים בבית שעדיין לא בקיעים בארמית האב מרגם להם את הנוסח הארמי לעברית. כפי שציינו נוהגים לשתף או להטיל על הילדים להשלים המצווה בביעור החמץ ושריפתו.
שנזכה לחג כשר ושמח כהילכתו.
