בתוכנית 'שמור וזכור' עם הרב אברהם יוסף, עלתה שאלה מעשית המעסיקה רבים: כמה זמן עומד לרשות האדם לברך ברכה אחרונה לאחר האכילה. מאזינה ביקשה לדעת לגבי ברכה אחרונה על פירות, או מזונות. ואף לגבי ברכת אשר יצר.
הרב הסביר כי המדד המרכזי אינו זמן קבוע אלא תהליך של העיכול: "האכילה תלו אותה רבותינו בזמן של עיכול". אמנם מקובל להזכיר שיעור של כ־72 דקות, אך הרב הדגיש: "הרבה טועים לחשוב שזהו עבר שבעים ושתיים דקות הוא הפסיד". זה לא כלל – כל אדם לפי מידתו". יש מי שעדיין שבע גם לאחר זמן ממושך, ולכן רשאי לברך.
מן הצד השני, יש מקרים בהם העיכול מסתיים מוקדם יותר. לעיתים כבר לאחר חצי שעה – במיוחד בפירות או עוגות האדם אינו מרגיש שאכל, ואז: "הפסיד את הברכה האחרונה".
עוד באתר:
בנוגע ל'אשר יצר', הרב קרא להקפיד להצמידה ככל האפשר ליציאה מהשירותים: "זה עלול לבוא לידי שכחה". גם במקרה שנוטלים ידיים לסעודה לאחר היציאה מהשירותים ישנו פתרון מעשי – נטילת ידיים אחת גם כהכנה לאכילה וגם לאחר השירותים, לברך על נטילת ידיים ולנגב, לאחר מכן לברך 'אשר יצר', ואז להתיישב ליד השולחן ולברך 'המוציא'.
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'שמור וזכור' ב'קול חי':
