בית משפט השלום בנתניה, הסתיים בימים אלו משפט נגד חברת הביטוח "מנורה" וניתן פסק דין בתביעה לפיה תפצה החברה נהג, שרכבו ניזוק בתאונה עם רכב המבוטח בחברה.
במסגרת המשפט, טען חוקר החברה כי התאונה בוימה בין שני הנהגים מטרה להוציא כסף מהחברה. לדבריו, נמצאו סתירות בין גרסאות שני הנהגים, תיאור התאונה לא התאים למציאות בשטח, הפגיעות בכלי הרכב אינן מתאימות זו לזו ובנוסף שמאי רכב, שהוא סירב למסור את שמו בבית המשפט, קבע כי הרכב הניזוק בכלל לא היה כשיר לנסיעה ביום האירוע. גם לאחר שבית המשפט קבע כי עליו למסור את שמו של השמאי, החוקר "לא הצליח להיזכר בשמו".
החוקר טען כי התאונה מבוימת, אך לשאלות עו"ד מנקין הודה כי לא מצא כל ראיה לקשר בין הנהגים, אך לדבריו די בכך כי "שניהם באים מהמגזר החרדי ולא חייב שיהיה להם קשר טלפוני. ויכול להיות שהם מכירים מאיזה שהיא היכרות קודמת, והם כבר יודעים איך לתכנן את התאונה המבוימת הזאת, ומפה השמיים הם הגבול". (ציטוט מהפרוטוקול עמ' 21).
עוד באתר:
עו"ד יעקב מנקין, המייצג את הנהג הנפגע, טוען כי אכן "השמיים הם הגבול לחוצפה, לפיה היות התובע והנתבע משתייכים למגזר החרדי הינה הקריטריון לפיו הגיע החוקר למסקנה כי יש ביניהם תקשורת סמויה ואל-חושית". עו"ד מנקין מזכיר כי הציבור החרדי מונה כ– 20% מאוכלוסיית המדינה, וכי "חברת הביטוח לא הביאה כל ראיה, רמז או סיבה לחשוד כי התאונה מבוימת או כי היה אי-פעם קשר בין שני הנהגים, האחד מנתניה והשני מירושלים – וכי התואנה כיוון ששניהם שייכים מגזר החרדי, היא מדהימה בעזות שבה, בדיוק כפי שהיה נטען "כי שניהם חילוניים".
עו"ד מנקין מוסיף כי "גם טענות החוקר לפיהן נמצאו חוסר התאמות בגרסאות שני הנהגים – אינן רציניות אינן מבוססות ומהוות נקודה זניחה ושולית בחקירה שאין בה בכדי להביא לממצא כה דרמתי לפיו התאונה מבוימת, וכן גם טענת החוקר לפיה אין התאמה בין הנזקים מגומגמת ומוכחשת".
בית המשפט בפסק דינו דחה את טענות חברת הביטוח וקבע כי "החוקר שמע משני הנהגים כי לא הכירו זה את זה טרם התאונה, אולם לא ערך כל פעולות על מנת לשלול טענה זאת".
בסופו של יום בית המשפט חייב את הנתבעים לשלם לתובע שווי הרכב בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן 6,500 ש"ח עבור הוצאות משפט ועוגמת נפש.
