רשות המסים פרסמה כי סך ההיטלים שנגבו עד ל־31 במרץ 2026 בגין רווחי נפט ורווחי יתר ממשאבי טבע הגיע ל־9.3 מיליארד שקלים. מתוך סכום זה, 7.3 מיליארד שקלים מוגדרים כהיטלים חלוטים, שנגבו על פי דוחות שנתיים או בעקבות שומה סופית. הנתונים משקפים את המשך יישום חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע ואת תרומתו להכנסות המדינה.
היטלים שאינם חלוטים מוגדרים כמקדמות או ניכוי במקור במהלך שנת המס, וגבייתם טרם הושלמה. לאחר הגשת הדוח השנתי, ההיטל עשוי להפוך לחלוט במלואו או בחלקו. לעומתם, היטלים חלוטים הם סכומים שנקבעו סופית על פי דיווחי בעלי הזכויות או שומות שהושלמו. ההבחנה בין שני הסוגים חיונית לניהול התקציבי של הקרן.
רשות המסים מעבירה מדי רבעון את כלל ההיטלים – חלוטים ושאינם חלוטים – לחשב הכללי במשרד האוצר. החשכ"ל מנהל את ההיטלים שאינם חלוטים בקרן ביניים עד להפיכתם לחלוטים, ואת ההיטלים החלוטים הוא מעביר לקרן לאזרחי ישראל בצירוף רווחי השקעות או בניכוי הפסדים, לאחר המרה למטבע חוץ.
עוד באתר:
ההיטלים נגבים בהתאם לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, הקובע כי הכספים ינוהלו בקרן לאזרחי ישראל. מטרת הקרן היא לנהל את הכנסות המדינה ממשאבי טבע בראייה ארוכת טווח, להשאת רווחים ולהבטחת המשך קיומה של הקרן לדורות הבאים. מדובר במנגנון מרכזי לשמירה על משאבי המדינה.
בנוסף להיטלים המיועדים לקרן, בעלי זכויות נפט ומשאבי טבע משלמים גם מס הכנסה ותמלוגים הנכנסים לתקציב המדינה השוטף. כך נוצר מערך הכנסות כפול – לטווח קצר ולטווח ארוך – המאפשר למדינה לנהל את משאביה באופן מאוזן ואחראי.
