בבתי כנסת רבים עולה כל שנה אותה שאלה: האם אומרים תחנון במנחה של ערב פסח שני – י"ג באייר? הרב ברוך שרגא השיב בהרחבה לשאלה, בתוכנית 'ברוך שאמר'.
תחילה, הרב הסביר כי בזמן שבית המקדש היה קיים, כל ישראל היו מקריבים קורבן פסח בי"ד בניסן, ומי שלא יכל להקריב, כגון שהיה טמא או בדרך רחוקה – היה מקריב בי"ד באייר- שנקרא "פסח שני". הרב הוסיף כי "הוא גם נקרא פסח קטן, שפסח הגדול הוא שבעה ימים, והוא רק יום אחד – נקרא פסח שני". והיות והיו מקריבים ביום זה קורבן פסח, עולה השאלה האם אומרים בו וידוי ונפילת אפיים.
הרב הביא את דברי הפרי חדש ושיעורי כנסת הגדולה, שכתבו שלא אומרים נפילת אפיים בי"ד באייר – "כיוון שסוף סוף זה חג פסח שני". ולפי הכלל הידוע – שכל יום שאין אומרים בו תחנון ונפילת אפייים – גם במנחה שלפניו לא אומרים – לכאורה הוא הדין בערב פסח שני, שלא נאמר תחנון במנחה שלפניו. אמנם יש שכתבו שדווקא ביום י"ד עצמו לא אומרים תחנון, אך במנחה שלפניו כן, משום שזמן הקרבת פסח שני היה רק מחצות היום ולא מהלילה.
עוד באתר:
בסוף, הרב הביא את דברי רבנו האר"י. "המהרש"ו בשם רבנו האר"י כותב במפורש שלא אומרים תחינה – גם בי"ג באייר במנחה וגם בי"ד באייר עצמו". כך גם בסידור הרש"ש, בספר קשר גודל של החיד"א ובפוסקים נוספים. הרב אמר "מי יבוא לחלוק על רבנו האר"י?". ולכן המנהג הפשוט והמקובל הוא שלא אומרים תחנון במנחה של ערב פסח שני. גם מי שסבר בתחילה אחרת – חזר בו לאחר שראה את דברי האר"י.
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'ברוך שאמר' ב'קול חי':
