בשיעור עמוק ומרגש, עומד הרב שניאור אשכנזי על ייחודיותו של חג השבועות בתוך פרשת המועדות. בעוד לכל החגים התורה מציינת תאריך מדויק, סיבה היסטורית ("כי בו יצאת ממצרים") ומקום, חג השבועות נותר מעורפל. "לחג השבועות אין תאריך ואין מקום, כי הוא קורה בכל יום ובכל מקום", מסביר הרב.
הרב אשכנזי מציג שלוש תמיהות מרכזיות על החג כפי שהוא מופיע בפרשת אמור:
- היעדר תאריך: התורה לא אומרת שהחג חל בו' בסיוון, אלא קושרת אותו לסיום ספירת 50 יום מהעומר.
- היעדר סיבה: התורה לא מציינת במפורש שחוגגים את מתן תורה.
- היעדר מקום: המקום המקודש ביותר, הר סיני, נזנח מיד לאחר ההתגלות ואין לנו נ"צ מדויק שלו עד היום.
התשובה, לפי ה'כלי יקר', היא שהתורה אינה אירוע ארכאי שהסתיים. "התורה היא מפגש חי בין היהודי לקדוש ברוך הוא", אומר הרב. "אנחנו לא מברכים 'נתן התורה' אלא 'נותן התורה' – בלשון הווה, כי בכל פעם שיהודי פותח ספר, הוא מקבל מסר אישי מהשמיים לאותו רגע".
עוד באתר:
הרב דן במשנה "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה", ושואל: איך עול המצוות הוא חירות? הוא מביא את הבחנתו של הרב זקס בין "חופש" ל"חירות":
- חופש: היעדר הגבלות, כמו נער שישן עד הצהריים ללא מחויבות.
- חירות: קבלת כללים וחוקים המאפשרים לאדם להגיע לשיא היכולת שלו. "נהג בכביש הוא לא חופשי לעשות ככל העולה על רוחו, אבל בגלל החוקים הוא בן חורין להגיע ליעדו בבטחה".
המצוות הן ה"חבלים" שמאפשרים לנפש להתעלות מעל הטבע והחומריות. "להתגבר על בורקס בקידוש או על לשון הרע זה ניצחון שמעניק חירות פנימית גדולה יותר מכל חופש זמני".
הרב מסכם ברמז מיוחד ממבנה ארון הברית, שהיה עשוי זהב ועץ. "הזהב מסמל את השרידות – התורה לא מחלידה ולא מתיישנת 3,300 שנה. העץ מסמל את החיוניות – היא צומחת, חיה ומתחדשת בכל דור ודור". חג השבועות הוא השלמה של חג הפסח: אם בפסח יצאנו מעבדות פיזית, בשבועות קיבלנו את המשמעות והכלים להפוך לבני חורין באמת.
