בתכנית "אשת חיל" בהגשת מיכל ירושלמי ב’קול חי’, התקיים דיון מקצועי סביב נושא הרגישות הגבוהה (HSP – Highly Sensitive Person), בהשתתפות ברכי שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ומנכ"לית עמותת "חרדים בלב ובנפש". השיחה עסקה בהיבטים הפסיכולוגיים, החברתיים והמשפחתיים של אנשים המאופיינים ברגישות יתר, ובאופן שבו ניתן להבין ולתווך את התופעה בסביבה הקרובה.
במהלך הדיון הוסבר כי רגישות גבוהה אינה מוגדרת כהפרעה פסיכיאטרית רשמית, אלא כתכונת אישיות שנחקרה בעשורים האחרונים, בין היתר על ידי חוקרים בתחום הפסיכולוגיה ההתנהגותית. לפי התיאור שהוצג, אנשים בעלי רגישות גבוהה מאופיינים בעיבוד עמוק יותר של גירויים רגשיים וחברתיים, ובתגובה עוצמתית יותר למצבים של עומס רגשי או ביקורת.
שגב הדגישה כי לצד האתגרים שמביאה עמה הרגישות, קיימים גם יתרונות משמעותיים. לדבריה, אנשים רגישים נוטים להפגין רמות גבוהות של אמפתיה, הבחנה בדקויות ויכולת לזהות מצבים רגשיים מורכבים אצל אחרים. "יש להם מעין אנטנה עדינה יותר לסביבה", הוסבר בשיחה, "מה שמאפשר הבנה עמוקה של מצבים בין-אישיים".
עוד באתר:
עם זאת, צוין כי אותה רגישות עשויה להוות גם מקור לקושי. אנשים בעלי תכונה זו עלולים לחוות עומס רגשי מוגבר, עייפות נפשית בעקבות אינטראקציות חברתיות, ותגובה חזקה יותר לביקורת או לקונפליקטים. לעיתים, כך נטען, תחושות שנראות שוליות לסביבה עשויות להיתפס אצלם כחוויות משמעותיות במיוחד.
בדיון הושם דגש גם על ההיבט הסביבתי והחינוכי. שגב ציינה כי במקרים של ילדים או מבוגרים בעלי רגישות גבוהה, קיימת חשיבות להבנה, התאמה של הסביבה ומתן מקום לרגש. לדבריה, גישה מכבדת ומודעת יכולה להפחית תחושות של עומס רגשי ולסייע בוויסות ובתפקוד היומיומי.
עוד עלה כי בעשורים האחרונים גוברת המודעות הציבורית לתופעה, בין היתר בעקבות מחקרים בתחום הנוירו-פסיכולוגיה, שהצביעו על פעילות מוחית מוגברת באזורים הקשורים לעיבוד רגשי בקרב אנשים רגישים במיוחד. יחד עם זאת, הובהר כי מדובר במאפיין רציף באוכלוסייה ולא בהבחנה קלינית מחייבת.
השיחה הסתיימה בקריאה להתבוננות רכה ומודעת יותר כלפי אנשים בעלי רגישות גבוהה, מתוך הבנה כי התאמת הסביבה והגברת ההכלה עשויות להפוך את התכונה לא רק לאתגר, אלא גם למשאב משמעותי בתוך מערכות יחסים, משפחה וחברה.
האזינו לשיח המלא, מתוך התכנית 'אשת חיל' בהגשת מיכל ירושלמי ב'קול חי':
