במשך שבוע שלם עסקו טובי הפרשנים בכל האולפנים בשאלה אחת: האם האיחוד בין בנט ללפיד משרת את נתניהו או שמא דווקא מסכן אותו. כעת הגיע תורו של כותב השורות להביא את הזווית שלו לאירוע.
נתחיל בכך שתקרת הזכוכית של הימין בישראל עומדת זה שנים על כ-60 מנדטים; המספרים נותרים פחות או יותר באותו הטווח. מה שהביא את נתניהו לניצחון בבחירות האחרונות לא היה פריצה של התקרה הזו, אלא צירוף נסיבות – ובעיקר העובדה שמרצ לא עברה את אחוז החסימה ומפלגות השמאל לא חתמו על הסכמי עודפים. הדבר הוביל לאובדן קולות קריטיים, כאשר בפועל הפער האמיתי בין הגושים עמד על חודם של אלפי קולות בודדים.
בתוך אותם 60 מנדטים קיימים בין שבעה לשמונה מנדטים של מצביעי ימין שאינם מעוניינים בנתניהו. בבחירות 2021 מצאו מצביעים אלו בית אצל נפתלי בנט. כשבנט פרש מהחיים הפוליטיים לאחר נפילת "ממשלת השינוי", ובהיעדר מפלגת ימין ליברלית חלופית – נדחפו המנדטים הללו בלית ברירה בחזרה לגוש הימין.
עוד באתר:
לפני כשנה, כשהודיע נפתלי בנט על כוונתו לחזור לחיים הפוליטיים, שבו אותם שמונה מנדטים "הביתה" (לפחות בסקרים). אלו הם אותם מצביעים שבבחירות האחרונות נאלצו להצביע לליכוד, לסמוטריץ' או לבן גביר. ניתן לומר שהם "הופקדו" זמנית אצל נתניהו עד שתקום אלטרנטיבה ימנית-ליברלית.
זו בדיוק הסיבה שבתקופה האחרונה נתניהו "תקוע" סביב ה-52 מנדטים בסקרים. נכון לשבוע שעבר, טרם החיבור עם לפיד, בנט עמד על כ-20 מנדטים; מתוכם, כשמונה מנדטים הם ה"בייס" הטבעי שלו והיתר הגיעו בעיקר על חשבון בני גנץ, שאיבד גובה בעקבות רצף טעויות פוליטיות.
בהכרזה על החיבור עם יאיר לפיד, קיבל בנט החלטה אסטרטגית לעבור מהימין אל המרכז. אותם 20 מנדטים שבנט מקבל בסקרים הם "פריכים" מאוד ואינם מהווים בסיס יציב; אפילו שמונת המנדטים מהימין אינם מובטחים לו עוד. ברגע שתקום אלטרנטיבה ימנית אחרת, היא תוכל בקלות למשוך אליה את הקולות הללו – ובנט מודע לכך. לכן, במקום לנסות ולאחוז ב-20 מנדטים לא יציבים, הוא בחר להקשיח את 12 המנדטים ש"שתה" מגנץ. בנט מעדיף 12 מנדטים קשיחים על פני 20 מנדטים פריכים.
פרשנים רבים מיהרו להסביר כי בנט חבר ללפיד בגלל חשש מאיזנקוט, שהתחזק בסקרים. אך בפועל, מי שדחף למהלך היה יאיר לפיד – שעל פי סקרים פנימיים, הוא זה שדימם קולות לאיזנקוט. זו הסיבה לנכונותו ללכת רחוק מאוד בהסכם, כולל הסכמה למקום השלישי ברשימה.
למרות הרעש סביב האיחוד, נתניהו לא הפסיד דבר מהמהלך; להפך, הרווח של הליכוד הוא הוצאת בנט מזירת ההתמודדות על קולות הימין. אם המפה תישאר כפי שהיא כרגע, סיכוייו של נתניהו לנצח גבוהים ביותר. יש לו ארבע רשימות סגורות ונעולות עם הסכמי עודפים אחת עם השנייה, בדיוק כמו בבחירות הקודמות.
אך לכולם ברור שזהו אינו סוף הפסוק. כבר בימים אלו מתגבשת מפלגת ימין ליברלית שתנסה לאסוף את אותם שבעה מנדטים ימניים. מזה בדיוק נתניהו חושש: מפלגה שלא תהיה כפופה לגוש שלו. מעבר לסיכון שקולות ימין ירדו לטמיון מתחת לאחוז החסימה, במקרה שהיא תעבור – חבריה צפויים להפוך לאופוזיציה פנימית קשוחה. הם יתייצבו כחומה בצורה מול דרישות הסיעות החרדיות בנושא חוק הגיוס; דמויות כמו אדלשטיין, שרן השכל ויועז הנדל לא יאשרו לעולם חוק כפי שדורשים החרדים."
לסיכום: מה שבאמת צריך להטריד את בנימין נתניהו בבחירות הקרובות אינו האיחוד בין בנט ללפיד, אלא מפלגת הימין החדשה שעתידה לקום.
