בשעה האחרונה התקבלה הבשורה הקשה על הסתלקותו של הגאון רבי דוד מיכאל שמידל זצ"ל, דמות שהפכה לסמל של עמידה איתנה על משמר קדשי ישראל וקבורתם. הרב שמידל, שעמד בראש אגודת 'אתרא קדישא', נפטר בביתו בבני ברק לאחר תקופה של חולשה ובריאות רופפת, כשהוא מוקף בתלמידיו ובני משפחתו.
רבי דוד מיכאל זצ"ל נולד בווינה בשנת תרצ"ד (1934), ובגיל חמש עלה עם משפחתו לארץ ישראל. את שנות נערותו עשה בישיבת סלבודקה בבני ברק, שם זכה לקרבה נדירה לאביו הרוחני, מרן בעל ה'חזון איש' זצ"ל. בהמשך דבק ברבו, הגאון רבי גדליה נדל זצ"ל, ולמד בישיבת באר יעקב אצל הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל.
כבר בצעירותו נקרא אל הדגל על ידי גדולי הדור. בשנת 1956 פעל בשליחות מרן מבריסק, הגרי"ז סולובייצ'יק זצ"ל, במאבק נגד החפירות בקבר הרמב"ם בטבריה. בשנות ה-60 היה מראשי הלוחמים נגד ניתוחי מתים, כחלק מהוועדה הציבורית להגנת כבוד האדם.
עוד באתר:
מאמצע שנות ה-70 עמד הרב שמידל בראש ארגון 'אתרא קדישא', מפעל חייו המרכזי. תחת הנהגתו הפך הארגון לכתובת העליונה בכל הנוגע לשמירה על בתי עלמין עתיקים ומניעת חילול קברים, הן בפרויקטים לאומיים בישראל והן בקהילות יהודיות בתפוצות. הוא לא נרתע מהפגנות סוערות וממאבקים ציבוריים קשים, גם כששילם על כך במעצרים ובמחירים אישיים.
לצד פעילותו הציבורית, היה הרב שמידל תלמיד חכם עצום ועורך תורני מוערך. במשך עשרות שנים עמד בראש כולל האברכים הייחודי "מתיבתא דרבי יוחנן" בטבריה (ובהמשך בקוממיות), שם הסתופפו אברכים שקדנים שלמדו רחוק מביתם במשך כל השבוע. הרב היה גם חבר במערכת הוצאת הספרים היוקרתית "שבתי פרנקל" ופרסם אינספור חידושי תורה בקבצים תורניים.
גם בעת האחרונה כאשר החלו גזירות השלטונות נגד לומדי התורה, הביע את התנגדותו לגיוס חרדים בכל צורה שהיא, ואף קיבל למעונו כמה עריקים מייד עם שחרורם מהכלא הצבאי.
ביתו בבני ברק, בו התגורר עם רעייתו מרת עליזה תחי' (מורה ותיקה בסמינר וולף), היה מוקד לעלייה לרגל עבור רבנים ועסקנים שביקשו את הכרעותיו ההלכתיות בנושאי קבורה וארכיאולוגיה. הוא הותיר אחריו שמונה בנות ובן, נכדים ונינים הממשיכים בדרכו.
מסע הלווייתו צפוי לצאת היום בירושלים בהשתתפות קהל אלפים וגדולי ישראל, שיבואו לחלוק כבוד אחרון לאדם הגדול שהקדיש את חייו לכבודם של המתים ולשלמותה של ארץ ישראל. על מועד הלוויתו נמשיך ונעדכן ב'אמס'.
