המשבר הפוליטי סביב חוק הגיוס רחוק מפתרון, ובמערכת הפוליטית נערכים לשבוע דרמטי במיוחד בכנסת. לאחר הודעת דגל התורה כי תצביע בעד פיזור הכנסת בקריאה טרומית, נדמה היה כי הבחירות קרובות מתמיד – אך מאחורי הקלעים מתברר שהקואליציה עדיין מסוגלת למשוך זמן ולעכב את התהליך.
על פי הנהלים בכנסת, גם אם הצעת החוק לפיזור הכנסת תאושר בקריאה טרומית, הדרך עד לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית יכולה להימשך שבועות ארוכים. המשמעות היא שלראש הממשלה בנימין נתניהו ולראשי הקואליציה עדיין קיימת אפשרות לנהל מגעים פוליטיים אינטנסיביים בניסיון למנוע את פירוק הממשלה ולהגיע להבנות מול הסיעות החרדיות.
אלא שביהדות התורה מנסים להבהיר לנתניהו כי מבחינתם הפעם מדובר באיום ממשי ולא בעוד סבב לחצים פוליטי. בשיחות שנערכו בימים האחרונים עם ראש הממשלה, הבהירו בכירי הסיעה כי אם הקואליציה תנסה לעכב את הליך הפיזור באופן מלאכותי, הם ישקלו לקדם מהלך חריג בהרבה – הצעת אי אמון קונסטרוקטיבית.
עוד באתר:
המשמעות של הצעת אי אמון קונסטרוקטיבית היא דרמטית במיוחד: לא רק הפלת הממשלה, אלא גם הקמת ממשלה חלופית באופן מיידי, עוד לפני יציאה לבחירות. במקרה כזה, הכנסת תידרש להציג מועמד חלופי שיזכה לרוב של 61 חברי כנסת וירכיב ממשלה חדשה במקום הממשלה הנוכחית.
על רקע האפשרות הזו, כתב 'אמס' שאל היום את יו"ר כחול לבן בני גנץ האם יסכים לעמוד בראש ממשלה חלופית אם תונח הצעה כזו על השולחן. גנץ השיב בצורה ברורה: "בוודאי שכן, נעשה הכל כדי להפיל את הממשלה הנוכחית אבל לא במחיר של להעביר את חוק הגיוס".
במערכת הפוליטית מעריכים כי עצם העלאת האפשרות של אי אמון קונסטרוקטיבי נועדה להגביר את הלחץ על נתניהו ולהמחיש כי הפעם החרדים מוכנים ללכת רחוק יותר. עם זאת, גם בתוך האופוזיציה לא ברור האם ניתן יהיה לגבש רוב מוסכם לממשלה חלופית, ברקע היחסים עם המפלגות החרדיות.
