חג השבועות, זמן מתן תורתנו, מהווה עבור הציבור הרחב הזדמנות להתחבר למסורת הלימוד הלילית. אולם עבור גדולי הדור, ההתמדה לא הייתה אירוע של פעם בשנה, אלא מהות חייהם בכל רגע נתון. התיעודים מאפשרים הצצה לעולמם של שני ענקי הדור האחרון, מרן הרב עובדיה יוסף ומרן הרב יוסף שלום אלישיב, כשהם שקועים בלימודם.
בתמונות ובסרטונים המתעדים את מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל בשעות הלילה המאוחרות, בולט לעין שולחן הכתיבה העמוס. הרב, שהיה ידוע בזיכרונו הפנומנלי, לא הסתפק בזיכרון בלבד. התיעודים מראים אותו כשהוא מוקף בעשרות ספרי שו"ת, ראשונים ואחרונים, כשהוא מעיין בכל אחד מהם בדקדוק.
הריכוז של הרב עובדיה היה מוחלט. בסביבתו הקרובה העידו כי בשעות הלימוד, גם רעשים חיצוניים או נוכחות של אנשים בחדר לא הצליחו לנתק אותו מהסוגיה שבה עסק. התנועה המוכרת של ידו המלטפת את הספר או כותבת במהירות את הערותיו בשולי הגיליון, הפכה לסמל של עמל התורה הספרדי בדורנו.
עוד באתר:
מהעבר השני, התיעודים מחדר לימודו של מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ברחוב חנן, מציגים תמונה של צמצום ופרישות. הרב אלישיב היה ידוע בסדר יום קשיח שבו כל דקה נוצלה ללימוד, החל מ-2 לפנות בוקר. התיעודים מראים אותו יושב על כיסאו הפשוט, גבו כפוף מעט מעל הגמרא, וידיו אוחזות בראשו מתוך ריכוז עמוק.
עבור הרב אלישיב, הלימוד לא היה רק עבור מצווה אלא קיום פיזי. בסרטונים נדירים ניתן לראות כיצד גם כאשר נכנסים לחדרו להיוועץ בענייני ציבור דחופים, לוקח לרב מספר שניות "לחזור" מהעולם הרוחני שבו היה שרוי אל המציאות הגשמית.
