העיר סטארובלסק שבמחוז לוגנסק, הנמצאת תחת כיבוש רוסי במזרח אוקראינה, הפכה בימים האחרונים לזירת אסון כבד במיוחד, כאשר כטב"מים פגעו במבנה המעונות של המכללה הפדגוגית המקומית, וגרמו לקריסת חלקים נרחבים מהבניין. לפי הנתונים שפרסמו הרשויות הרוסיות, 21 בני אדם נהרגו ו-42 נוספים נפצעו, כאשר חלק גדול מההרוגים היו תלמידות צעירות בגילאי 14 עד 18.
ברוסיה מיהרו להאשים את אוקראינה במתקפה וטענו כי מדובר ב"פיגוע טרור מכוון נגד אזרחים". ערוצי הטלוויזיה הממלכתיים שידרו לאורך שעות תמונות קשות מהזירה: צוותי חילוץ מחפשים ניצולים בין ההריסות, סטודנטים פצועים המאושפזים בבתי החולים, ושמות ההרוגים שהוקרנו על המסך. אחת הניצולות, אולגה קובאלבה בת ה-21, חולצה בחיים לאחר שנלכדה במשך שעות מתחת להריסות המבנה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין התייחס לאירוע בחריפות והגדיר אותו "מתקפת טרור". לדבריו, "לא היו באזור מתקנים צבאיים, מתקני מודיעין או שירותים הקשורים לכך". פוטין אף דחה טענות שלפיהן ייתכן שהפיצוץ נגרם כתוצאה ממערכת ההגנה האווירית הרוסית, והבהיר כי מוסקבה רואה באירוע תקיפה ישירה של אזרחים.
עוד באתר:
מנגד, המטה הכללי של צבא אוקראינה אישר כי בוצעה תקיפה באזור סטארובלסק באותו לילה, אך טען כי המטרה הייתה יחידה צבאית רוסית שפעלה במקום. חילופי ההאשמות בין הצדדים הובילו את רוסיה לדרוש דיון חירום במועצת הביטחון של האו"ם. שגריר רוסיה באו"ם, וסילי נבנזיה, טען בדיון כי "לפי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, מדובר בפשע מלחמה". מנגד, נציג דנמרק השיב כי אם מועצת הביטחון הייתה מתכנסת על כל פגיעה רוסית באוקראינה, "היה צורך בדיונים פעמיים ביום, כולל בסופי שבוע".
בתוך רוסיה נשמעו קריאות חריפות לנקמה. פרשנים המזוהים עם הקרמלין דרשו להרחיב את התגובה הרוסית גם מעבר לאוקראינה עצמה. סרגיי קרגנוב, מבכירי הממסד האסטרטגי במוסקבה, אמר בטלוויזיה הממלכתית כי "אנחנו צריכים להתחיל להעניש את אירופה על דברים כאלה, כולל באמצעות תקיפות". לדבריו, בשלב הראשון ניתן לבצע "מהלכים סמליים", אך בהמשך ייתכן שגם צעדים חריפים יותר.
במקביל, משרד החוץ הרוסי פרסם הצהרה שבה האשים את קייב ב"רצח בדם קר של ילדים" ובאימוץ "שיטות נאציות וטרוריסטיות". בהודעה נאמר כי "כוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית מתחילים לתקוף באופן שיטתי מפעלים של הקומפלקס הצבאי-תעשייתי האוקראיני בקייב", כולל מתקנים הקשורים לייצור והפעלה של כטב"מים. בנוסף הזהירה מוסקבה אזרחים זרים וצוותים דיפלומטיים לעזוב את קייב בהקדם האפשרי.
האירוע מעורר עניין רב גם בישראל, בעיקר בשל ההבנה שארגון הטרור חיזבאללה עוקב מקרוב אחר דפוסי הלחימה במלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בשנים האחרונות פיתחו שני הצדדים שימוש נרחב במאות כטב"מים, "פצצות גולשות" ותקיפות עומק נגד ערים ותשתיות אזרחיות. בישראל מעריכים כי חיזבאללה מנסה לאמץ חלק מהשיטות הללו, במיוחד בתחום מתקפות הרחפנים והכטב"מים לעבר יישובים אזרחיים.
החשש המרכזי הוא, שהאיום שכיום מורגש בעיקר בגבול הצפון, עלול בתוך זמן קצר להגיע גם לעומק ישראל, כולל אזור תל אביב וירושלים, חלילה. בעוד שלחיזבאללה אין כמובן את מלאי הטילים והיכולות של רוסיה, ארגון הטרור ממשיך ללמוד, להשתפר ולהצטייד באמצעי לחימה מדויקים וזולים יחסית, שעלולים לשנות את מאזן האיומים באזור, היל"ת. כעת, המערכת הביטחונית מצויה במרוץ נגד הזמן בניסיון למצוא פתרונות לאיומים הגוברים.
