הפרקליטות הודיעה לבאי כוחו של ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, צחי ברוורמן, כי נשקלת האפשרות להעמידו לדין פלילי. ההחלטה, שהתקבלה על דעת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית אייסמן, עוסקת בחשדות לעבירות של מרמה והפרת אמונים לצד שיבוש מהלכי משפט, ותיכנס לשלב הבא בכפוף להליך שימוע רשמי.
לפי החשד, ברוורמן נחשף במהלך אוקטובר 2024 למידע על חקירה ביטחונית רגישה שהתנהלה בחשאי סביב הדלפת חומר מודיעיני מסווג לעיתון "בילד" בגרמניה. מדובר היה בידיעה שסווגה ברמת סודיות גבוהה במיוחד, אשר על פי גורמי החקירה הושגה באמצעות אמצעי מודיעיני רגיש. בהמשך פורסמו חלקים ממנה בעיתון הגרמני.
במוקד הפרשה עומדת פגישה לילית שקיים ברוורמן עם יועץ התקשורת אלי פלדשטיין בבסיס הקריה בתל אביב. על פי חומרי החקירה, ראש הסגל ביקש להיפגש עמו בדחיפות, והשניים נפגשו בתוך רכב בחניון התת-קרקעי של המתחם. במהלך אותה שיחה הקריא ברוורמן שמות מתוך רשימה, בהם גם שמו של נגד המילואים ארי רוזנפלד, וביקש לדעת האם פלדשטיין מכיר אותם.
עוד באתר:
לפי גרסת הפרקליטות, בהמשך השיחה עדכן ברוורמן את פלדשטיין כי מתנהלת חקירה סביב ההדלפה, ושאל אותו: "זה קשור אליך? זה קשור אלינו? כי אם כן אני יכול לכבות את זה". פלדשטיין השיב כי אינו מעורב בפרשה, והשניים סיימו את הפגישה. אמירה זו עומדת כעת בלב החשד לניסיון לשבש את עבודת גורמי האכיפה.
שורשי הפרשה נעוצים בחקירה משותפת של שב"כ ומשטרת ישראל, שנפתחה בעקבות חשד להעברת חומרים מודיעיניים מסווגים מתוך מערכי צה"ל לגורמים לא מורשים. בהמשך הפכה החקירה לגלויה עם מעצרם של אלי פלדשטיין ושל הנגד ארי רוזנפלד, והובילה לשורת מהלכים משפטיים סביב מעמדו ותפקידו של ברוורמן בלשכת ראש הממשלה.
בחודשים האחרונים ניהלו המשטרה והפרקליטות מאבק משפטי ממושך סביב התנאים המגבילים שהוטלו על ראש הסגל. בעוד שבית משפט השלום הקל תחילה בחלק מהמגבלות ואף התיר לו לשוב ליצור קשר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו – כל עוד לא ידונו בפרטי החקירה – בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשטרה והחזיר את ההגבלות, בהן איסור חזרה לתפקיד וצו עיכוב יציאה מהארץ.
במקביל התעורר עימות עקרוני נוסף סביב בקשת המשטרה לקבל את חומרי הגלם של הריאיון שהעניק פלדשטיין לעיתונאי עמרי אסנהיים בכאן 11. בריאיון טען פלדשטיין כי ברוורמן התקשר אליו ב"טירוף" והזהיר אותו כי החקירה מתקרבת ללשכת ראש הממשלה. אולם בית המשפט העליון דחה את בקשת המשטרה לקבל את חומרי הגלם, וקבע כי יש להגן על החיסיון העיתונאי ועל חופש העיתונות, תוך אפשרות להגיש בעתיד בקשה מצומצמת וממוקדת יותר.
