בית המשפט העליון דחה היום, ברוב דעות, את העתירות נגד מינויו של האלוף רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. את דעת הרוב כתבו השופטים עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, בעוד השופטת דפנה ברק-ארז נותרה בדעת מיעוט וסברה כי יש להמשיך בבדיקת שאלות שנותרו פתוחות, מבלי לקבוע דבר לחובתו של גופמן.
העתירות עסקו בהחלטת ראש הממשלה למנות את גופמן לראש המוסד, לאחר המלצת הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים, שבחנה את סוגיית טוהר המידות שלו. במוקד ההליך עמדה פרשת אורי אלמקייס, שנעצר בעבר כקטין והועמד לדין בעבירות ביטחון חמורות, בין היתר סביב פרסום מידע בערוץ טלגרם שהפעיל.
בפסק הדין נקבע כי ההתנהלות של גופמן בפרשה אינה מטילה בו דופי ערכי, ובוודאי לא כזה שמצדיק את פסילתו מלכהן כראש המוסד. השופט גרוסקופף קבע כי הטענות שלפיהן גופמן הפעיל במודע קטין או הטעה במכוון גורמים בצה"ל ביחס לחלקה של אוגדה 210 בפרשה, לא בוססו בראיות שהוצגו בפני הוועדה.
עוד באתר:
גם הטענה כי גופמן "הפקיר" גורמים שפעלו בשליחותו נדחתה. לפי דעת הרוב, מדובר בטענה שגויה שנובעת מהצגה לא נכונה של מהות הפרשה ומהתעלמות מחלקה הזניח של אוגדה 210 בחקירה הביטחונית והפלילית.
השופטים ציינו כי אמנם נפלו כשלים בהתנהלותו של גופמן בפרשה, ובשל כך אף ננקט נגדו בעבר צעד משמעתי על ידי מפקד פיקוד הצפון דאז, אך כשלים אלו אינם נוגעים לטוהר המידות ואינם מצדיקים פסילה לתפקיד הבכיר.
השופט אלכס שטיין הצטרף למסקנה בדבר דחיית העתירות, וקבע כי גם אם איסוף הראיות בוועדה לא היה מיטבי, אין מדובר בפגם היורד לשורש העניין. שטיין מתח ביקורת חריפה על ההאשמות חסרות הבסיס שהוטחו בגופמן על ידי בא-כוחה של התנועה לאיכות השלטון.
בפסק הדין כתב שטיין כי הוא דוחה "בשתי ידיים" את הניסיון להפוך את ההליך ל"משפט גופמן", שתכליתו לקבוע אם הוא ראוי לעמוד בראש המוסד. במסגרת זו מתח ביקורת גם על הגשת מכתבו של ראש המוסד היוצא, דדי ברנע, שחיווה דעתו על כשירותו של גופמן לתפקיד, ועל העמדה שלפיה עיון במסמך כזה אמור לסייע לביקורת שיפוטית על החלטת הוועדה.
על פי הדיווחים, שטיין אף תקף את הטענה שלפיה לעמדת יו"ר הוועדה המייעצת יש עדיפות מובנית על פני שאר חברי הוועדה, וקבע כי אין בסיס להפיכת עמדת המיעוט של היו"ר לעמדה מכרעת.
בדעת המיעוט סברה השופטת דפנה ברק-ארז כי אין לדחות את העתירות בשלב זה, אלא להמשיך בבירור. עם זאת, גם היא הדגישה כי אין בסיס להטלת דופי בגופמן על סמך החומרים הקיימים. לשיטתה, נותרו שאלות עובדתיות שהיה מקום להמשיך לברר, בין היתר ביחס לשיחת הבירור שנערכה עם גופמן לפני מעצרו של אלמקייס וביחס להתנהלותו לאחר שנודע לו על המעצר.
המשמעות המעשית של פסק הדין ברורה: המינוי של גופמן לראש המוסד יוצא לדרך, ובית המשפט לא יעכב את כניסתו לתפקיד.
במערכת הפוליטית והמשפטית רואים בפסק הדין מכה קשה לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שסירבה להגן על עמדת ראש הממשלה והממשלה במינוי. לפי פרשנים, בג"ץ דחה בפועל את רוב הטענות המרכזיות שהועלו נגד גופמן, וקבע כי אין בהן כדי להטיל כתם ערכי על הקריירה שלו או לפסול אותו מתפקיד ראש המוסד.
משמעות נוספת של ההחלטה היא שהדרך נפתחת כבר כעת למינוי מזכיר צבאי חדש לראש הממשלה בדרגת אלוף, במקום גופמן שייכנס לתפקידו החדש בראש המוסד.
