סוגיית העסקת עובדים זרים עבור ילדים ובוגרים סיעודיים עלתה לדיון בתוכנית "המוקד הציבורי" ב"קול חי", כאשר המאזינה תמר, אם לילדה סיעודית בת 17, תיארה את המציאות המורכבת עמה מתמודדות משפחות רבות.
לדבריה, במהלך יום התנדבות במחלקת מונשמים בבית החולים הרצוג נחשפה שוב למצוקתם של ילדים המאושפזים לאורך זמן. "כשהתקרבתי לילדה ושרתי לה, היא פקחה את העיניים, מה שהיא לא עשתה שעות קודם לכן", סיפרה, והדגישה כי עבור משפחות רבות החלום הוא להעניק לילד טיפול מסור בבית ולא במסגרת אשפוזית.
לדברי תמר, חלק מהילדים המאושפזים אינם יכולים לשוב לביתם בשל צורך בהנשמה מורכבת ובהשגחה רפואית צמודה. עם זאת, היא ביקשה להאיר את הקושי של משפחות שמצליחות לטפל בילדיהן בבית באמצעות עובדים זרים. "יש לי עובדת זרה כבר שלוש שנים", סיפרה, והסבירה כי המשפחות נתקלות בדרישות מחמירות בנוגע למקום הלינה של העובד.
עוד באתר:
לטענתה, עובדים זרים רבים מעוניינים ללון מחוץ לבית המטופל לאחר יום העבודה, לעיתים בדירות שכורות עם עובדים נוספים ובמרחק קצר מהמטופל. אולם, לדבריה, "בא משרד הפנים ואומר לו: אתה חייב לישון בבית שלך". היא טענה כי ביקורות פתע של פקחי המשרד עלולות להסתיים בממצאים של היעדר מיטה או ארון לעובד ובהשלכות חמורות.
"פותחים בדלת בלי להודיע מראש ואומרים שאין לו מקום שינה, אין לו מיטה, אין לו ארון בגדים – מבטלים את הוויזה ומאיימים בקנס של 100 אלף שקל", אמרה. לדבריה, משפחות ברוכות ילדים המתגוררות בדירות קטנות מתקשות לעמוד בדרישה זו. "לא כולם זכו לווילה", הוסיפה.
תמר ציינה כי נעשו ניסיונות לקדם שינוי בתקנות, בין היתר באמצעות יו"ר הוועדה לעובדים זרים, ח"כ חוה אתי עטייה, אך עד כה ללא הצלחה. "אנחנו קוראים לכל נבחרי הציבור במשרד הפנים להקשיב למשפחות. הן זועקות ומתחננות לעזרה", אמרה, והדגישה כי עלות העסקת העובד הזר ממומנת ברובה על ידי המשפחות עצמן.
האזינו לשיחה המלאה מתוך 'המקוד הציבורי' ב'קול חי':
