מגיש 'מהדורת הבוקר – סוף השבוע' בצלאל קאהן, פתח כהרגלו במונולוג אישי בנושא שעל סדר היום. הפעם התמקד במחאות הסוערות נגד המשך מעצרם של בני הישיבות.
להלן הדברים:
אין מחאה אפקטיבית ללא הפרעה לסדר הציבורי, קבעה המאור הגדול גלי בהרב מיארה בעת מהומות האנרכיסטים של השמאל וקפלן לפני שלש שנים, ובכך נירמלה היועצת המשפטית לממשלה אלימות אין סופית של גורמים קיצוניים משמאל נגד ראש הממשלה, נגד שרים בממשלה, והנה רשימה חלקית:
עוד באתר:
הפגנות חוזרות ונשנות מול ביתו הפרטי של ראש הממשלה בקיסריה ובירושלים.
הבערת צמיגים ופחים ליד ביתו של ראש הממשלה, לצד ניסיונות לפרוץ לביתו, והשיא היה בהצתת רכב צמוד לביתו של ראש הממשלה.
אפשר להוסיף לרשימה גם פגיעה בח"כים ובשרים מהימין, בשלל אמצעים אלימים, ליד הבית, בתוך הבית, ליד הילדים, בשליחות רשמית בחו"ל ועוד.
חובה להזכיר גם את חסימות הכבישים הבלתי נגמרות ואת חסימת הגישה לנמל התעופה בן־גוריון במסגרת מה שהם כינו ימי שיבוש, את הפגיעה בנהגים, בנהגות ובילדים ברכבים כשהיו בנסיעה. הם גם הפכו כלי רכב, הבעירו צמיגים בכבישים ולא הפסיקו להתפרע.
כלי התקשורת המזוהים עם השמאל העניקו גיבוי מוחלט לכל האירועים האלה, סיקרו אותם בלי מילת הסתייגות, מחאה או גינוי, הכל תחת הקביעה המהדהדת של היועמשית שאין מחאה אפקטיבית ללא הפרעה לסדר הציבורי.
אף אחד לא הזדעזע מכל האירועים האלה. ודי ברור גם למה אף אחד מהמתפרעים האלה לא באמת הועמד לדין ולמה אף אחד מהם לא יושב בכלא, כי אלה אנשים "משלנו", של השמאל כמובן, והם נאבקים על הדמוקרטיה וכו' וכו'.
וכשנעצרו כמה אנשי שמאל קיצוני לאחר שירו נורי תאורה ליד בית ראש הממשלה בקיסריה, אמר יאיר לפיד: נבקר בבית המעצר כדי לבדוק את מצבם של העצורים ונסביר לרשויות שאנחנו עוקבים אחר הטיפול בהם, לא נפקיר אנשים טובים רק כי הם טעו.
וכאמור, אני נגד אלימות, מכל סוג שהוא ולא משנה מצד מי.
אבל בהינתן שנירמלו כאן מחאות אלימות ופגיעות פיזיות באישי ציבור בכירים ביותר, היה מגוחך מאד לשמוע אתמול בלילה שרשרת ארוכה של גינויים, כולל אגב של ראש הממשלה עצמו, נגד כמה בודדים שהגיעו באוטובוס משכונה של חוגי העדה החרדית בבית שמש ופגעו בחלונות ובעציצים בחצר בביתו של שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג בגוש עציון.
סולברג, צריך להזכיר, חובש כיפה סרוגה, והוא האיש שעומד מאחורי רוב הסנקציות הדרקוניות והרידפות נגד בני התורה, כיאה למי שמתגורר בסביבה מאד לייטית בציונות הדתית.
כמשנה לנשיא בית המשפט העליון, הוא זה שכותב את רוב פסקי הדין נגד החרדים והגיוס, בעידודו האישי מבוצעים לאחרונה מסעות המעצרים של בני הישיבות על ידי שלטונות הצבא. ובהתאם לפסיקה המשפטית שלו, היועמשית דרשה מהמשטרה לסייע במעצרים של בני הישיבות.
כאמור, אני לא תומך בשום אלימות. גם לא פגיעה בחלונות של בית ובעציצים בגינה.
ואני חושב שכל או רוב המאזינים שלנו חושבים כך.
אבל עוד יותר אנחנו לא אוהבים שפוגעים בבני התורה:
לא כששוללים מהם את הכמה פרוטות שהמדינה ברוב טובה תרמה לעולם התורה עד שזה נעצר בהוראת בג"ץ,
לא כשפוגעים בילדי האברכים עם גזירת המעונות,
ולא כשעוצרים אותם בבית או ברחוב ומכניסים אותם לכלא צבאי כאחרוני העבריינים, רק כי אדון נועם סולברג מגוש עציון קבע שלומדי תורה במדינת היהודים הם עבריינים שצריכים לעבור את כל הסבל הזה.
אז אם צריך לגנות או להזדעזע – זה לא ממה שעשו כמה נערי שוליים אתמול בגוש עציון, אלא מהפגיעה המתמשכת, הנוראית, הכואבת, הפוגעת – של השלטון המשפטי במדינת ישראל, נגד לומדי התורה.
