על רקע גל המעצרים של בני ישיבות ואברכים בעקבות סוגיית הגיוס, שוחח עו"ד מנחם שטאובר במהדורת הבוקר – סוף השבוע ב'קול חי' עם המגיש בצלאל קאהן, והשיב לשאלות המעסיקות אלפי משפחות חרדיות החוששות מהאפשרות שבניהן ייעצרו על ידי רשויות הצבא.
בפתח השיחה ביקש קאהן לעשות סדר ולהרגיע את הציבור. שטאובר, המלווה לדבריו את התחום למעלה מעשור, הסביר כי "נכון לעכשיו, המשטרה הצבאית לא מגיעה לשכונות חרדיות", וכי רוב המעצרים מתרחשים בעקבות מפגש עם שוטרי תנועה או במעברי גבול. לדבריו, במקרה של מעצר, ההמלצה הראשונה היא לפנות מיד לאחד מארגוני הסיוע, שיחברו את העצור לעורך דין לצורך קבלת ייעוץ משפטי ראשוני.
שטאובר הדגיש כי לכל עצור עומדת "זכות היוועצות" עם עורך דין לפני שהוא משיב לשאלות. "הדבר הנכון ביותר הוא לבקש בצורה עניינית ליצור קשר עם עורך דין ולהמתין להנחיות לפני שהוא משיב לשאלות. בלי שהוא מדבר עם גורם משפטי – פשוט לא לדבר", אמר. הוא הוסיף כי חשוב לקבל ייעוץ מגורם משפטי המכיר את הנהלים והחוקים הצבאיים.
עוד באתר:
בהמשך הסביר את ההליך שעוברים רוב בני הישיבות המוגדרים כ"משתמטים". לדבריו, מי שמעולם לא התגייס ונעצר נשפט בדרך כלל במסגרת הליך משמעתי, שבו קצין השיפוט מוסמך להטיל עד 20 ימי מחבוש בגין אי-הגעה ליום הגיוס. המשפטים מתקיימים בתל השומר או בכלא נווה צדק, ולאחריהם מועברים הנידונים לכלא 10. "יש לו זכות להתפלל, זכות להכנסת ציוד, זכות לשוחח טלפונית עם בני המשפחה בכל יום, זכות לשוחח עם סנגור בכל יום וזכות ללמוד", אמר שטאובר, ואף ציין כי "יש בחורי ישיבות שסיימו מסכתות שלמות בתקופת הכליאה שלהם".
עו"ד שטאובר הבחין בין "משתמטים" לבין מי שהגדיר כ"משתמטים פרקליטותיים". לדבריו, כל עוד מדובר בתקופה של עד 540 ימים ממועד הגיוס, הטיפול נעשה במסגרת משמעתית. מעבר לכך, מוגש כתב אישום בבית הדין הצבאי וההליך הופך פלילי. "שם הוא כן זכאי לייצוג של סנגור ויש דיונים ובקשות למעצר עד תום ההליכים", הסביר, אך הדגיש כי נכון לעכשיו מדובר במקרים הנמצאים "בקצה, ממש ממש בקצה".
בהתייחסו למדיניות האכיפה, העריך שטאובר כי בתי הכלא הצבאיים אינם מסוגלים להתמודד עם מעצרים בהיקפים רחבים. "בתי כלא מעולם לא פתרו סוגיות חברתיות", אמר. לדבריו, אם אלפי בני ישיבות יתייצבו בו-זמנית, "אין מקומות כליאה", והצבא ייאלץ להבין כי אמצעי האכיפה אינם מהווים פתרון לסוגיה. "החברה החרדית מאוד מפחדת מבתי המעצר הצבאיים, אבל את האיום הזה צריך להסיר", הוסיף.
חלק מרכזי מהשיחה עסק בתופעת המאכערים והגורמים המבטיחים פטורים משירות צבאי. שטאובר הזהיר מפני עורכי דין ואנשי מקצוע המבטיחים תוצאות תמורת סכומי כסף גבוהים. "הכלל הוא כלל ברזל – מי שמבטיח הבטחות, צריך להתרחק ממנו", אמר. לדבריו, מי שבידו מסמכים רפואיים או נפשיים אותנטיים יכול לממש את זכויותיו כחוק, אך אין להסתמך על הבטחות חסרות בסיס.
עוד חשף כי "רוב העצורים בכלא הצבאי כעת הם אנשים שהגיעו להסדיר את מעמדם", בעקבות עצות שקיבלו מגורמים שונים. לדבריו, חלקם הונחו להתייצב בלשכות הגיוס מתוך הבטחה שהעניין יוסדר, אך בפועל מצאו עצמם מאחורי סורג ובריח ואף מתמודדים לעיתים עם כתבי אישום. "הסכנה היא רבה וצריך מאוד מאוד להיזהר", התריע.
לקראת סיום התייחס שטאובר להחרפת מדיניות האכיפה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. לדבריו, קיימת החמרה בענישה כלפי בני ישיבות, בין היתר על רקע המלחמה והוויכוח הציבורי סביב סוגיית הגיוס. "המגזר החרדי הוא שק חבטות נוח", אמר. הוא הוסיף כי התחושה בציבור החרדי היא ש"נלחמים בנו", והעריך כי ללא חקיקה מוסדרת יימשכו ניסיונות האכיפה. עם זאת, לדבריו, "בסופו של דבר יבינו שהפתרון הוא פתרון אחר ולא באמצעים כאלה".
האזינו לשיחה המלאה הבוקר ב'קול חי':
