המאמצים הדיפלומטיים שמנהלות ארצות הברית ואיראן באמצעות מתווכים בינלאומיים נמצאים בנקודת רתיחה רגישה במיוחד. על אף ניסיונות חוזרים לגבש מתווה להסכם חדש, המגעים נקלעו לקשיים משמעותיים בעקבות דרישה איראנית ברורה: שחרור מיידי של סכומי עתק מתוך הנכסים האיראניים המוקפאים ברחבי העולם. מבחינת טהראן, מדובר בתנאי בסיסי להתקדמות. בוושינגטון ובירושלים רואים בכך סוגיה בעלת השלכות ביטחוניות מרחיקות לכת.
החשש המרכזי בישראל ובקרב מבקרי המהלך בארצות הברית נוגע לאופן שבו ייעשה שימוש בכספים שישוחררו. לטענתם, הזרמת מיליארדי דולרים למשטר האיראני עלולה לחזק את יכולותיו הצבאיות, לסייע בשיקום מערכי ההגנה שלו ולהגדיל את הסיוע שהוא מעניק לארגוני הטרור הנתמכים על ידו, בהם חיזבאללה בלבנון וחמאס ברצועת עזה. במערכת הביטחון מזהירים כי ללא מנגנוני פיקוח מחמירים, הכספים עשויים להגיע במהירות לזירות עימות המאיימות על ישראל.
לפי נתונים שפורסמו בוול סטריט ג'ורנל, איראן מחזיקה בנכסים מוקפאים בהיקף של כ-100 מיליארד דולר. חלק ניכר מהכספים, שנצברו מהכנסות נפט לאורך שנים, מוחזק בסין ואינו נגיש בשל מגבלות הסנקציות האמריקניות. בנוסף, כ-15 מיליארד דולר נוספים מצויים בבנקים בעיראק כתשלום עבור אספקת חשמל וגז טבעי. לצד אלה קיימים גם כספים מוגבלים בהיקף של כ-6 מיליארד דולר בקטאר וכמיליארד דולר בעומאן, שהיו מיועדים לשימושים הומניטריים בלבד ונחסמו מחדש לאחר מתקפת 7 באוקטובר.
עוד באתר:
כעת דורשת איראן לשנות באופן דרמטי את המציאות הכלכלית הזו. לפי הדיווחים, טהראן מבקשת לקבל 12 מיליארד דולר באופן מיידי עוד לפני חתימת הסכם ראשוני, ובהמשך דורשת הזרמה נוספת של 24 מיליארד דולר במהלך 60 ימי המשא ומתן שלאחר מכן. היועץ הבכיר להנהגה האיראנית, הגנרל מוחסן רזאי, הבהיר בריאיון ל-CNN: "זה לא הרבה בשביל אמריקה אם הוא רוצה להגיע להסכם עם איראן. זה הכסף שלנו, לא הכסף של אמריקה".
עבור הנשיא דונלד טראמפ, הדרישה האיראנית יוצרת דילמה פוליטית מורכבת. במשך שנים תקף טראמפ בחריפות את ממשל אובמה על העברת כספים לאיראן במסגרת הסכם הגרעין משנת 2016, ואף הגדיר זאת כ"עסקה המטופשת ביותר בהיסטוריה של המשא ומתן". כעת, כשהוא מבטיח להשיג הסכם טוב יותר, הוא נדרש להתמודד עם דרישה דומה מצד טהראן – מצב שעלול להעמיד אותו בפני ביקורת ציבורית קשה מבית.
בממשל האמריקני מנסים לבחון חלופות שיאפשרו התקדמות במגעים מבלי להצטייר כמי שנכנעו ללחץ האיראני. בין האפשרויות שנדונות נמצאות הקלות שקטות בגישה לכספים מוגבלים בקטאר, עומאן ועיראק, או מתן פטורים מסוימים לסחר הנפט האיראני עם סין. עם זאת, מזכיר המדינה מרקו רוביו הבהיר כי ארצות הברית לא תשחרר נכסים מוקפאים ולא תקל בסנקציות לפני שאיראן תנקוט צעדים ממשיים ומוכחים לצמצום משמעותי של תוכנית הגרעין שלה ולהעברת כלל מלאי האורניום המועשר שברשותה. כשנשאל האם וושינגטון תשקול הקלות בתמורה לפתיחת מצר הורמוז, השיב באופן חד-משמעי: "לא, זה בכלל לא עומד לדיון".
