דוח חריף של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף כי בעקבות טבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל נקלע מערך הכליאה בישראל למשבר חסר תקדים. לפי הדוח, מספר האסירים הביטחוניים הוכפל והגיע לכ-10,000, בעוד שבשירות בתי הסוהר קיים מחסור של אלפי מקומות כליאה. המבקר קובע כי שב"ס וצה"ל לא נערכו לתרחיש של מלחמה רחבת היקף, דבר שהוביל לעומסים חריגים ולפגיעה בתפקוד המערכת.
מהנתונים עולה כי ערב המלחמה עמד תקן הכליאה הרשמי של שב"ס על 14,500 מקומות בלבד, אך בפועל הוחזקו במתקנים כ-16,200 כלואים. מאז פרוץ המלחמה ועד ינואר 2025 נוספו למערכת עוד כ-4,800 אסירים ביטחוניים, נתון שהוביל לשיא של כ-23,400 כלואים בכלל מתקני הכליאה בישראל, מהם כ-10,000 אסירים ביטחוניים.
הדוח מצביע גם על השלכות ביטחוניות משמעותיות. בשל המחסור במקומות כליאה נאלץ שב"כ לצמצם ואף לבטל מעצרים מתוכננים ביהודה ושומרון, דבר שפגע, לפי המבקר, ביעילות החקירות וביכולת האכיפה. בנוסף נחשף כי ביולי 2024 שוחררו 19 עצירים ביטחוניים, בהם מנהל בית החולים שיפא, וזאת למרות הערכות סיכון ביטחוניות וללא עדכון או אישור של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
עוד באתר:
ממצא נוסף שעולה מהדוח נוגע למחבלי טבח 7 באוקטובר. נכון לפברואר 2026 טרם הוגשו נגדם כתבי אישום. לפי הדוח, הדבר נבע מהחלטה משותפת של נתניהו ושר המשפטים יריב לוין שלא לקדם את ההליכים כל עוד הוחזקו חטופים ברצועת עזה. עם זאת, גם לאחר שחלפה יותר מחצי שנה מאז שחרור החטופים, כתבי האישום עדיין לא הוגשו.
מבקר המדינה קרא לממשלה להכריז על הרחבת מקומות הכליאה כ"פרויקט לאומי דחוף", לגבש תוכנית ארוכת טווח בשיתוף צה"ל ולקדם חלופות מאסר לאסירים פליליים כדי לפנות מקום למחבלים.
מצה"ל נמסר בתגובה לדו"ח המבקר כי שב"ס נושא באחריות המלאה. "שירות בתי הסוהר הוגדר על ידי הדרג המדיני כארגון הכליאה הלאומי, ובהתאם לכך הוא נושא באחריות המלאה על כליאה ממושכת של עצורים ואסירים ביטחוניים. בניגוד לנטען בדו"ח, צה"ל נדרש בפקודות הצבא ובאמנה שגובשה יחד עם שירות בתי הסוהר להיערך להחזקת עצורים ביטחוניים לזמן קצר בלבד, ובשום שלב לא קיבל הנחייה אחרת".
