פרשת קרח תשפ"ו: אתמול (יום רביעי) כ"ה בסיון היה היארצייט של התנא הקדוש רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול. כמובן ששמתי את השיר המיוחד שהלחין ר' יוסי גרין הי"ו על המילים מתוך הגמרא במסכת ברכות דף ז'. בסוף הטקסט צירפתי את דבריו של יוסי גרין על השיר המיוחד הזה מתוך הספר שהוציא: 'מנגינת חיי'.
פרשת השבוע: הרבה מכם כבר יודעים שיש לי אג'נדה בעניין של אחדות. הפרשה שלנו מזכירה לנו שוב את העניין של אחדות בלי מחלוקות. אז הראשון שישיר לנו יהיה מרדכי בן דוד עם "שיר השלום". שנה שעברה שמתי הגרסה המקורי, השנה שמתי גרסת לייב מתוך המופע האסק מס 26 בליווי של תזמורת פריילך.(השיר הזה יותר ישן מכמעט כל האנשים שמאזינים לפלייליסט מידי שבוע) מיכאל שטרייכר גם ישיר לנו ש "שלום איז די בעסטע זאך" (שלום זה הדבר הכי טוב). שמחה ליינר ישיר את המשנה במסכת עדיות שאין אליהו בא לא לרחק, לא לקרב, אלא לעשות שלום בעולם.
כולנו יודעים שתלמידי חכמים מרבים שלום בעולם. ומי שלא ידע, בני פרידמן יספר לכם עכשיו בביצוע לייב ביחד עם שלום למר.. אתה לא מאמין? ואם פרחי מיאמי ישיר את זה, אתה כן תאמין? גם לא? ואם אני בעצמי אשיר לך אז אתה כן תאמין? טוב אז אין לי ברירה אני אשים את השיר שאני צורח שם במקהלה (אני מתכוון לשיר "בוניך" מתוך האלבום של שלאגר שאני משתתף שם במקהלה)
עוד באתר:
"ויקח קרח", אומר רש"י: "לקח את עצמו לצד אחד" ובהמשך בפסוק ז' אומר רש"י: "קורח שפיקח היה מה ראה לשטות זו", כך אומר רש"י על "רב לכם בני לוי" בפסוק ז' ורש"י ממשיך ואומר "עֵינוֹ הִטְעַתּוּ ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו שמואל ששקול כנגד משה ואהרן – אמר בשבילו אני נמלט וְכ"ד מִשְׁמָרוֹת עוֹמְדוֹת לִבְנֵי בָנָיו, כֻּלָּם מִתְנַבְּאִים בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שנאמר כל אלה בנים להימן. אמר אפשר כל הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום, כלומר אני אשתוק לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט אשר יבחר השם הוא הקדוש טעה ותלה בעצמו ולא ראה יפה לפי שבניו עשו תשובה" ומשה היה רואה כך במדרש תנחומא. ולמה רש"י כותב "עינו" בלשון יחיד ולא עיניו? את זה אפשר לבאר על פי מה שהספרים הקדושים אומרים, מדוע יש לאדם שתי עיניים, עין אחת בכדי לראות את גדולת הבורא ועין אחת בכדי לראות את שפלות עצמו, לכך נבראו שתי עיניים, לכל בן אנוש לזכור זאת עד כמה הקדוש ברוך הוא גדול ועד כמה אנחנו קטנים שבשפלנו אז כשאנחנו רואים את עצמנו שפלים אז זכר לנו. כפי ששר לנו שרולי ויליגר. גם עדי רן ישיר "ואני הקטן השפל שבכולם עומד כאן נרגש ונפעם כי אתה קדוש ושמך קדוש!".
פסוק ג: "כל העדה כולם קדושים ובתוכם השם". שואל ה'ספורנו', למה כתוב פעמיים "כל" העדה "כולם" קדושים? מסביר ה'ספורנו' ע"פ הגמרא בחולין דף ז: "ישראל קדושים הן". כלל ישראל קדושים מעצם שהם יהודים ובנים מהשם יתברך, אבל הכפילות בגלל שיש להבחין בין קדושה כללית לקדושה הפרטית של הרמ"ח איברים. כפי ששרים ה'יונגערליך' "זכנו לקדש רמ"ח איברנו – צי זיין א הייליגע איד" (תזכנו להיות יהודי קדוש).
"זאת עשו קחו לכם מחתות", אומר רש"י פה בעניין הזה של המחתה שיש להם בית יד. ולכאורה למה רש"י כותב זאת דווקא כאן, הרי התורה מזכירה לנו את המילה מחתות כמה פעמים בתורה, למה דווקא בפסוק הזה חשוב לרש"י לומר לנו שיש להמחתה בית יד? ביאר המכתב זצ”ל הרי קרח שאל מדוע תתנשאו, למה אחד צריך להיות מעל כולם, כולנו צריכים להיות שווים, זאת הייתה הטענה של קרח אבל באמת ביסוד קרח טעה כי בוודאי שלא כולם שווים, אנחנו יכולים לראות את זה מגוף האדם. על רמ"ח איברים ושס"ה גידים, אנחנו צריכים את כל האיברים, אבל עדיין האיבר שמעל כולם זה הראש. כלומר אנחנו רואים מכך שגם כלל האומה כלל ישראל צריכים מנהיג, הם לא יכולים בלי מנהיג שיחבר בינם לבין הקדוש ברוך הוא. וזה המסר שרצה כאן להעביר להם משה רבינו מהמחבת שהיא החשובה כי מה שעשו שם את המלאכות את הקטורת וכו' אבל עם כל זאת אי אפשר להחזיק את המחתה כיוון שהיא חמה ורותחת, אחרת אדם שיגע בה יכווה. לכן נצרך בית היד כי בלי בית היד אין למחתה מקום ולכן רש"י מדגיש ואומר זאת כאן במקום זה מה שאומר להם משה רבינו, אנחנו צריכים מנהיג כל יהודי צריך מנהיג שיחבר בינם לבין הקדוש ברוך הוא כפי שמפרש בהמשך בספר מלא הרועים בפסוק ז' על רב לכם בני לוי להבדיל מהמשמעות של קרח התכוון באמירה הזאתי הוא מבאר כך את הפסוק רב לכם, כלומר כשיש לכם רב אתם עם ישראל שיש לכם צדיק בדור. אז כ"י זה ראשי תיבות כנסת ישראל, כלל ישראל כשהם מתאספים כולם סביב הרבי אזי כולם קדושים אותו רבי אותו מנהיג אותו גדול בתורה הוא מדריך אותם בדרכים הנכונות כיצד לעלות ולהתעלות במעלות הקדושה והתורה. כל אחד ואחד צריך שיהיה לו רבי משלו וכמה שמתחברים ומתקרבים לצדיק האמת, כך זוכים להגיע אל היעוד הרוחני. שמתי שיר מיוחד של מקהלת אידיש נחת שמארח את שמילי אונגר מתוך המופע לחיים און נחת. הילד הסולן זושא מנדלוביץ – היום כבר בחור משכונה שלי במונסי. בחור חשוב שיושב ולומד.
פסוק כב: "ויפלו על פניהם ויאמרו קל אלוקי הרוחות האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף". ה'רבינו בחיי' לומד מכאן את המנהג של נפילת אפים בכל יום בשחרית. זה ההזדמנות לשים שיר מתוך התחנון “ואנחנו לא נדע” שר ע"י מיכאל שניצלער ז"ל לחן של יוסי גרין.
כל ילד יודע שאחרי שהאדמה בלעה את קרח ועדתו הם הודו בטעותם ואמרו "משה אמת ותורתו אמת". יש ליינאפ של זמרים אבל אחרי הגרלה רק אברהם פריד, פרחי מיאמי בביצוע לייב עם סולו של ארי גאלדוואג בתור ילד, וישיבה גדולה מונטריאול (לחן הרב י. א. ראדאם) ומוטי שטיינמץ יזכו לשיר "משה אמת ותורתו אמת".
"נתתם ממנו את תרומת השם לאהרן". הגמרא בסנהדרין שואלת וכי אהרן קיים לעולם. איך אפשר לתת את התרומה תמיד לאהרן והוא גם לא נכנס לארץ ישראל, אומרת הגמרא שמכאן תחיית המתים מן התורה. שוב פעם שמתי הגרסה בעברית רק למענכם השיר "אני מאמין" של אברהם פריד בלחנו של רבי יום טוב עהרליך ז"ל.
קרדיט לווארט הבא אני חייב לתת להזמר והשדרן הרשי אייזנבך.
"ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן". הרבי ר' זושא מאניפולי זצ"ל מפרש כך את הפסוק. התורה מדברת על אדם מישראל שה' נתן לו איזה רוממות על אחרים להיות מנהיג לעם ישראל. שלא יחשוב שהקב"ה נתן לו את הגדולה בגלל שיש לו מעלות מעל כולם. אלא יחשוב שהיות ועם לא יכול לחיות בלי מנהיג הוא בהכרח חייבים לבחור מישהו לתפקיד והגורל במקרה נפל עליו. כמו שאנחנו רואים בהפרשת תרומה. יש לאדם שדה עם מליוני גרגרי חיטה ואותה חיטה שהפרישו אותה לתרומה אין לה שום עדיפות ויתרון על אלה שנשארו אלא שבדיוק עליה נפל הגורל. זה מה שאומר לנו הפסוק ונחשב לכם תרומתכם, בן אדם שיש לו איזה רוממות תרומה זה מלשון להרים, יש לו איזה משהו שהוא מעל אחרים הרוממות והשררה שלכם תהיה ביניכם כדגן מן הגורן כמו אותה חיטה שהופרשה לתרומה שאין לה שום מעלה ויתרון על שאר החיטים ולכל אחד צריך לדעת שהוא יהודי פשוט. למרות שזה לא כזה פשוט להיות יהודי פשוט. כפי ששר מוישי פרסברגר ואביה שרמן. וכפי ששר ליפא שמעלצער את המילים המפורסמת של הרבי ר' זושא מאניפולי "לא ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי משה רבנו; ישאלו אותי למה לא הייתי זושא."
השבוע נלמד פרקי אבות פרק ד: ואחד מהשירים ששמתי אפשר לקשר אותו לפרשת השבוע. והשיר הוא "מורא רבך" ששרים יחדיו האחים אברומי ושייע ברקו – וההקשר: קרח חלק על משה רבינו שהיה רבם ומנהיגם של ישראל בעת ההיא.
שיר לכבוד שבת:
רש"י אומר "פרשה זו יפה נדרשת". רבי אלימלך בידרמן אומר: נדרשת כדי להרחיק אותנו ממחלוקת. ה'ילקוט הראובני' וגם החיד"א מביא בשם האריז"ל שגם לקרח יהיה תיקון למרות המחלוקת שהוא עשה, ומביא בסימוכין לכך את הפסוק צדיק כתמר יפרח, הסופי תיבות של צדיק כתמר יפרח = קרח. כולנו מכירים את הפסוק הזה עם הרבה נוסחאות (תלוי מי צורח לפני העמוד…) אנחנו נשמע…רגע מישהו צועק לי ששיר אחד לא מספיק…שני שירים כן מספיק? גם לא… אז שלושה כן? טוב אנחנו גם נשמע שלושה שירים על הפסוק "צדיק כתמר יפרח".
שבת שלום ומבורך.
סדר השירים לפרשת קרח תשפ"ו
תניא – אברהם פריד
שיר השלום – מב"ד
כל ישראל (שלום איז די בעסטע זאך) – מיכאל שטרייכר
שלום – שמחה ליינר
אמר רבי אלעזר – זאנוויל וויינברגר
אמר רבי אלעזר – פרחי מיאמי (מתוך מופע מיאמי 2)
תלמידי חכמים (בוניך) יוני שלמה מתוך האלבום של שלאגר (מקהלת זמירות ואלי ממונסי)
שבשפלינו – ישראל ויליגר
אתה קדוש – עדי רן
זכנו – יונגערליך
רבי – מקהלת אידיש נחת
ואנחנו – מיכאל שניצלער (לחן של יוסי גרין)
משה אמת – אברהם פריד
משה אמת – ישיבה גדולה מונטריאול (לחן הרב י. א. ראדאם)
משה אמת – פרחי מיאמי (מתוך מופע מיאמי 3)
אמת תורתנו – מוטי שטיינמץ
תחיית המתים – אברהם פריד (לחן של רבי יום טוב ערליך)
יהודי פשוט – מוישי פרסברגר ואביה שרמן.
א פשוטער איד – ליפא שמעלצער
פרקי אבות:
דן דן – דוד גבאי
מורא רבך – אברומי ושייע ברקו
עולם הזה עולם הבא – מנדי ג'רופי ורועי ידיד
יפה יפה יפה – יוסי רוז ויוסי גרין
רבי מאיר אומר – יוסי מאיער
אל תסתכל בקנקן – פרחי שירה חדשה
אל תסתכל בקנקן – שרולי ויליגער
שיר לכבוד שבת:
צדיק כתמר יפרח – להקת שלשלת
צדיק כתמר יפרח – קעמפ שלווה
צדיק כתמר יפרח – שרוליק הרשטיק
