בגצ מפתיע: החלטת המדינה לשלילת לימודי האסירים הביטחוניים – לגיטימית

בית המשפט העליון שב וקבע (יום ג', 14.4.15), והפעם בהרכב מורחב, כי שירות בתי הסוהר היה רשאי למנוע מאסירים ביטחוניים לימודים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה. עם זאת, התגלעה מחלוקת בין השופטים בשאלה האם ניתן להטיל איסור גורף על האסירים הביטחוניים, או שיש צורך בנימוק ספציפיים להטלתו

האיסור הוטל ביוני 2011, בעקבות המלצותיה של ועדה שבחנה את תנאי מאסרם של המחבלים על-רקע חטיפתו של גלעד שליט. שלושה אסירים עתרו נגד ההחלטה, בטענה שהיא מפלה אותם לרעה מול האסירים הפליליים. המחבלים טענו כי אפלייתם כקבוצה מול אסירים פליליים "רגילים" היא אפליה אסורה, וכי מדובר בענישה קולקטיבית.

שורה של עתירות שהוגשו בנושא זה לבתי המשפט המחוזיים נדחו וערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחה אף הוא. בדיון הראשון בסוגיה קבעו שופטי העליון כי ניתן לשלול זכות מסוימת שאיננה זכות מוקנית בדין רק מאסירים ביטחוניים, וכי מדובר בהבחנה מותרת ולא באפליה פסולה, מאחר שאסירים ביטחוניים כקבוצה פעלו במטרה לפגוע במדינה. וכעת נדחתה פה אחד גם בדיון נוסף מורחב בהרכב של שבעה שופטים.

עוד באתר:

צפו בשיעור

הרב זועק: היזהרו מ'מקובלים' שמנצלים את תמימות הציבור

הרה"ג מרדכי מלכא

כך זה נראה

צפו: מגדל ששימש את חמאס למעקב אחר החיילים - הופצץ

קובי פינקלר

תיעוד

"פעולות מסמרות שיער": ישיבת ממשלה בבסיס סודי

שלמה ריזל

תיעוד משמח

צפו: כך חוסלו המחבלים הרצחניים שהשתתפו בטבח

קובי פינקלר

בדברי הנימוק לפסיקה, כתבה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, כי "מפסק הדין מושא הדיון הנוסף, עלה כי בית המשפט נמנע מלהתערב במדיניות המשיבים משום סיווגם של העותרים כאסירים ביטחוניים. אני מציעה לחבריי להליך זה לקבוע כי לא די בסיווג של אדם כאסיר ביטחוני, כדי לשלול באורח אוטומטי זכויות או הטבות הניתנות לאסירים אחרים".

עוד הוסיפה, השופטת נאור לנמק, כי "אין מקום לבטל את האיסור שהוטל על לימודיהם של העותרים שעניינם עומד על הפרק. אך זאת, לא רק בשל סיווגם של אסירים אלה, אלא משום שהוכח כי מדיניות המשיבים נסמכת על טעמים ענייניים, הקשורים בביטחון המדינה. כאמור לעיל, בהעדר טענה או ראיה לסתור, הנחתי היא, כי המידע החסוי הכללי בדבר המימון מארגוני הטרור ישים גם לגבי העותרים שלפנינו. על כן, אין מקום להתערבותנו בהחלטת המשיבים שלא לאפשר את המשך לימודיהם.

אולם, בין השופטים השונים, נותרה מחלוקת בשאלה האם האיסור הגורף על לימודי אסירים ביטחוניים עומד בתנאי החוק.

כאשר הנשיאה בהתייחסותה לנקודה זו כתבה: "לצד זאת, אין לשלול מראש את האפשרות כי בעתיד אסיר ביטחוני זה או אחר, אשר התברר כי אין חלקו עם המימון מארגוני טרור, יזכה ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. איני רואה מקום לביטול התוצאה הקונקרטית בעניין העותרים, אך ככלל אין מקום לכלל אוטומטי, שלפיו אסיר בטחוני לא יוכל ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. אשר על כן, אם תשמע דעתי ייקבע כי דין העתירה לדיון נוסף להידחות בעניינם של העותרים. עם זאת, ככלל יחולו הקביעות שאני מציעה לחבריי לקבוע. חלף זמן מאז נשללה האפשרות שניתנה לאסירים ביטחוניים ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. ראוי לדעתי לחזור ולבחון את המידע החסוי ואת היקף תחולתו של האיסור על לימודיהם של אסירים ביטחוניים. אין צורך להכביר מילים על חשיבותה של ההשכלה הגבוהה, ומוטב, ואף ראוי, לשקול את המדיניות בעניין זה מעת לעת".

ובעוד שהנשיאה נאור וחלק מהשופטים סברו כי האיסור הגורף איננו לגיטימי וכי יש לבחון את בקשתו של כל אסיר בטחוני בנפרד, סבר הנשיא בדימוס, השופט אשר גרוניס, וחלק נוסף מהשופטים, כי הגבלות גורפות על אסירים ביטחוניים הן לגיטימיות. בסיומו של פסק הדין לא נקבעו הנחיות ספציפיות לגבי המדיניות הראויה מכאן ולהבא, אולם העתירות לדיון נוסף נדחו.

במערכת הפוליטית, ברכו על ההכרעה הסופית של הבג"צ, שהצטרפה לפסיקות קודמות בנושא. יו"ר ועדת הפנים, בכנסת היוצאת, ח"כ מירי רגב,  בירכה על ההחלטה ואמרה כי מנתונים שעלו בוועדת הפנים במסגרת דיונים מקצועיים שערכה כיו״ר הוועדה, עולה כי מרבית המחבלים הללו לומדים במסגרת הלימודים האקדמיים בכלא את הנושא של רצח עם. "באף מדינה מתוקנת בעולם לא יאפשרו למחבלים ללמוד על חשבון המדינה ועל חשבון משלם המיסים".