יום שישי של פרשת חוקת נחשב במסורת ישראל ליום מועד לפורענות, בעקבות כמה מאורעות קשים שנקשרו ליום זה לאורך הדורות.
אחד האירועים הידועים ביותר הוא שריפת אלפי ספרי התלמוד בפריז בשנת ד'תתק"ד, לאחר גזירה קשה נגד ספרי הקודש. המאורע הותיר רושם עמוק בעולם היהודי ונזכר לדורות כאחת הגזירות הקשות על התורה שבעל פה.
באופן חריג, התענית לא נקבעה בתאריך שבו אירעה השרפה, אלא נקבעה לפי היום בשבוע שבו נשרפו הספרים. בהסבר בחירה זו, נאמר כי חכמי אותו הדור שאלו בחלום על מה הגיע העונש של שרפת הספרים והשיבו להם בחלום את תרגום אונקלוס על הפסוק הראשון שבפרשת חוקת "ודא גזירת אורייתא" כלומר שיום ו' של פרשת חוקת מועד לפורענות. ולכן קבעו יום זה כיום תענית צדיקים. כך מתאר את התרחשויות בעל שיבולי הלקט -
עוד באתר:
"ועל זה שאנו עסוקין בהלכות תענית ובעניין שרפת התורה כתבנו זה, לזכר על מה שאירע בימינו על רוב עונותינו אשר גרמו לנו, ונשרפה תורת אלוקינו בשנת חמשת אלפים וד' שנים לבריאת העולם, ביום שישי פרשת וזאת חקת התורה, כעשרים וארבעה קרונות מלאים ספרי תלמוד והלכות והגדות נשרפו בצרפת, כאשר שמענו למשמע אוזן וגם מן הרבנים שהיו שם שמענו שעשו שאילת חלום לדעת אם גזירה היא מאת הבורא, והשיבו להם 'ודא גזירת אורייתא', ופירושו ביום ו' זאת חוקת התורה היא הגזירה, ומאותו היום ואילך קבעוהו היחידים עליהם להתענות בו בכל שנה ושנה, ביום שישי של פרשת זאת חוקת התורה".
בנוסף, יום זה נקשר גם לתחילת פרעות ת"ח ות"ט, שבהן נטבחו רבבות יהודים בקהילות ישראל במזרח אירופה, והותירו חורבן עמוק בקהילות רבות.
בשל כך הביא ה'מגן אברהם' כי כאמור היו שנהגו להתענות ביום שישי של פרשת חוקת, אף שאין מדובר בתענית ציבור קבועה לכלל ישראל. המנהג מבטא את הזיכרון ההיסטורי של הגזירות ואת הכאב על הפגיעה בתורה ובלומדיה.
היום, יום שישי פרשת חוקת, שב ומתעורר הזיכרון לאותם ימים קשים, עם הבשורות הקשות הבוקר מלבנון ובמקביל המשך רדיפת עולם התורה - לצד התפילה העתיקה שלא יישמע עוד שוד ושבר בגבולנו, ושיהפוך הקב"ה את ימי הצרה לימים של רחמים וישועה.
