בג״ץ מתכנס היום לדיון נוסף ורגיש במיוחד בסוגיית כינוס הוועדה לבחירת שופטים, על רקע המשבר המתמשך בין שר המשפטים יריב לוין לבין מערכת המשפט. במוקד הדיון עומדת השאלה האם רשאי בג"ץ לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה ולקדם מינוי שופטים, או שמדובר בהתערבות חריגה בשיקול הדעת הנתון לשר ובסמכויות הרשות המבצעת.
כבר בפתח הדיון נשמעה אמירה חריגה מצד השופט יצחק עמית, שאמר כי לבית המשפט יש סמכות לדון ואף לפסול חוקי יסוד, כפי שנקבע לדבריו בפסק הדין בעניין עילת הסבירות. מדובר באמירה בעלת משמעות ציבורית ומשפטית רחבה, הנוגעת ישירות ללב הוויכוח על גבולות הכוח של בג״ץ מול הכנסת והממשלה.
במהלך הדיון העיר עמית גם כי “אולי במקום להוציא שני נציגי לשכת עורכי הדין, צריך להוציא שני פוליטיקאים” — הערה שמחדדת את המתח סביב הרכב הוועדה לבחירת שופטים והוויכוח על השפעת הדרג הנבחר במינויים למערכת המשפט.
עוד באתר:
הדיון מתקיים לאחר פסיקה קודמת של בג״ץ מ-31 במאי, שבה קבעו השופטים עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ כי על השר לוין לפעול למינוי שופטים לבתי המשפט המחוזיים בחיפה ובבאר שבע, בשל העומס במערכת וצורכי הציבור.
מנגד, בסביבת השר לוין רואים בפסיקה חריגה מסמכות. לטענתם, ההחלטה שוללת בפועל את שיקול דעתו של שר המשפטים ומעניקה לבית המשפט כוח להתערב באופן ישיר בניהול הוועדה לבחירת שופטים — תחום שלטענתם נתון לסמכות הדרג הנבחר.
לוין הבהיר לאורך הדרך כי אינו מתנגד למינויים כשלעצמם, אך עומד על הצורך להגיע להסכמות רחבות באשר למבנה המינויים ולזהות המועמדים. כחלופה, הציע השר לכנס את הוועדה לצורך מינויים טכניים או דחופים בלבד, דוגמת שופטי תעבורה, נוער ומשפחה.
לאחר הפסיקה שחייבה את השר לכנס את הוועדה, הושגה הסכמה בין השר, הוועדה והנהלת בתי המשפט, שבמסגרתה ימונו 15 שופטים חדשים לבתי המשפט המחוזיים. מטרת הפסיקה, כפי שהציגו אותה שופטי בג״ץ, הייתה להביא לאיוש תקנים חסרים ולמנוע פגיעה בתפקוד מערכת המשפט.
אלא שבסביבת לוין דוחים את הטענה כי ההסכמה הושגה בעקבות לחץ בג״ץ. לטענתם, מדובר דווקא בהישג לשר המשפטים, שכן השופטים שצפויים להתמנות הם מועמדים שלוין הציע כבר במסגרת הצעת ההסכם הראשונה שלו.
גורמים בסביבת השר טוענים כי הנהלת בתי המשפט בחרה לחזור להסכמות מחשש שלא ימונו שופטים כלל, וכי פסיקת בג״ץ רק החריפה את המשבר במקום לפתור אותו. לוין עצמו הגדיר בעבר את ההתערבות בנושא כמהלך שעלול להוביל למשבר חוקתי, והבהיר כי בכוונתו לעמוד על סמכויותיו גם במחיר של עימות משפטי רחב.
יצוין כי מאז כניסתו של לוין לתפקיד שר המשפטים מונו יותר מ-150 שופטים. בסביבתו מדגישים כי חלק מהמינויים משקפים שינוי בקו המקובל במערכת, ובראשם מינויו של השופט מזרחי לבית המשפט המחוזי — מינוי שמבטא, לדבריהם, את שאיפתו של לוין לגוון את מערכת המשפט ולשנות את הרכבה מבפנים.
הדיון היום צפוי להחזיר למרכז הבמה את אחת השאלות הנפיצות ביותר במאבק על הרפורמה המשפטית: מי קובע את כללי המשחק — הדרג הנבחר, או בית המשפט עצמו.
