גטו וורשא2|956|970|1499|3074|3075|3077|3079|3084|3088|3090|3092|3094|3097|6835|6844|6846|6847|6850|6854|7310|7324|7366|7455|7493|7498|7514|7840|.ילדה בשואה|.ילדים על הרצפה|אושוויץ|אושוויץ_2|אל תקנו מיהודים20|אם מסורה|אנשים|בדרכם האחרונה|בנית חומות גטו ורשא16ב|גטו אמסטרדם19|גטו וורשא1|גטו ורשא בוער17|גטו לודז18|היטלר וילדים 34|השואה 1|השואה|טלאי צהוב|טלאי צהוב20|טלאי20|טרנוב|יהודים הנכנסים לכאן מסכנים|ילד - שואה|ילד אוכל 002|ילד אוכל|ילד בשואה|ילד רעב|ילד שואה2|ילד שואה3|ילד|ילדה|ילדה_2|-ילדות בשואה 1|-ילדות בשואה 2|ילדים 2|ילדים|ילדים3|ליל הבדולח|ליל הבדולח|לפני|מאלצים יהודים|מסדר 2|מסילת רכבת|מצעד|נרות נשמה|ספסל|עבודות כפיה|עולים על הרכבות|עירה|פולין-חסידים|פולין-ילדים|פלאשוב|פלאשוב2|צלב|צפיפות|קובנה|קרונות|רעב 1|רעב 2|רעב 3|רעב 4|רעב 6|רעב 7|שואה|שואה1|שואה2|שומרים ליד חנות יהודים1|שחיטה|שני תלמידים יהודים מושפלים בביהס8ב|שעור גזע בביס לנערות|שער 2|שריפת ספרים6ב|תלוש|תצלום יהודי מלמעלה

א.  בכ"ז בניסן נוהג העם היהודי להתייחד עם זכר קורבנות השואה האיומה. להעלות את זכרם של ששת מיליוני אחינו שנרצחו ונטבחו על ידי הנאצים ימ"ש ועוזריהם. כמו כן מציינים ביום זה את גבורת לוחמי המחתרות, הפרטיזנים וקבוצות המרד בתוך מחנות הריכוז.

ב.  יום הזיכרון לשואה ולגבורה נקבע ע"י כנסת ישראל בחוק מיוחד אשר שמו הינו: "חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה – ה'תשי"ט (1959). קדם לחוק זה החלטה של הכנסת בשנת 1951 לקבוע יום זיכרון שיקרא: "יום השואה ומרד הגטאות".

ג.  בשנת 1953 חוקקה הכנסת את חוק "יד ושם" שבאופן מעשי היווה המוסד והארגון הרשמי של מדינת ישראל ובפועל של העם היהודי להנצחת מאורעות השואה האיומה, ללימוד ההיסטוריה של מה שקרה בשואה בכל התפוצות וכמובן המטלה העיקרית להנציח ולשמר את זכרם של חללי השואה הי"ד.

ד.  סביב נושא קביעת יום השואה והגבורה וההחלטה על תכניו של יום זה היו ויכוחים רבים בציבור. היו שראו את קביעת הרבנות הראשית לי' בטבת כ"יום הקדיש הכללי" כמועד המתאים. החובה לציין כי החלטת הרבנות קדמה לקביעת מועדים אחרים. הועלה הרעיון לקבוע את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בתאריך של פרוץ מרד גטו ורשה הצעה זו נדחתה כי המרד פרץ ב"יד ניסן ערב חג הפסח.

ה.  לאחר דיונים נוקבים ובלחץ ומאבק של ניצולי השואה, בתמיכה רבה של רוב הציבור היהודי בארץ ובתפוצות, נקבע כי התאריך המתאים הינו א. בתקופה של ספירת העומר שהינה ימי אבלות. ב. שיום הזיכרון יחול ששה ימים אחרי חג הפסח ושבוע לפני יום הזכרון לחללי צה"ל, תאריך שיש בו הסמליות של "משואה לתקומה".

ו.  יש להדגיש כי בחוק נקבע כי אם יחול התאריך כ"ז בניסן ביום שישי, יוקדם ציון היום, אם יחול התאריך ביום ראשון, ידחה יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום שני בשבוע. כל זאת כמובן כדי למנוע ח"ו חילול שבת בהכנות לטקסי היום או לחילופין סיום טקסי הזכרון בסמוך לכניסת השבת.

ז.  בסעיף 2 לחוק "יום הזיכרון לשואה ולגבורה, נאמר: "ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות, בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים. יקויימו אזכרות, עצרות עם וטקסי התייחדות במחנות הצבא ובמוסדות החינוך. הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן. תכניות השידור באמצעי התקשורת יביעו את ייחודו של היום ובבתי השעשועים יעלו אך ורק נושאים ההולמים את רוחו של היום".

ח.  אנו ציבור שומרי אמונים נוהגים ללמוד משניות ולקיים שיעורי תורה ושיחות מוסר והלכה לעילוי זכרם של הקדושים שנרצחו בשואה. אחת מהישיבות הגדולות והמפורסמות בבני ברק הנהיגה כי בסוף הלימוד ואמירת התהילים עומדים כל האברכים ושרים את שירת "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח". בזמנו העלה האדמו"ר מקאליב, בעצמו פליט שואה את הרעיון לקיים ביום זה יום צום לעילוי נשמת הקורבנות.

ט.  הנהוג כיום כי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתח בעצרת עם גדולה, ברחבת מוסדות "יד ושם" בירושלים, לרגליה של האנדרטה לציון גבורתם של לוחמי גטו ורשה. העצרת הינה במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, הרבנים הראשים לישראל, נציגי אומות העולם וכמובן ניצולי השואה ובני משפחותיהם. במהלך הטקס משיאים ניצולי שואה וצאצאיהם שש משואות אש לזכרם של ששת מיליוני אחינו שנרצחו. לאחר נאומי המכובדים נאמרים פרקי תהילים קדיש בציבור ותפילת "אל מלא רחמים".

י.  בשנים האחרונות מתקיימים שני טקסים נוגעי לב. במרכז "יד ושם" ברחבת כנסת ישראל, במוסדות החינוך ,במחנות צה"ל מתקיים הטקס "לכל איש שם" נציגי הציבור מעלים את שמות קרוביהם ומכיריהם שנרצחו בשואה. נציין כי שם הטקס לקוח מתוך שירה של המשוררת זלדה שניאורסון ז"ל, שיר הבנוי על מאמר חז"ל במדרש תנחומא לפרשת ויקהל. השיר האמוני פותח בשורה: "לכל איש שם – שנתן לו אלוקים ונתנו לו אביו ואימו".

טקס מאד מרגש, בהשתתפות אלפי יהודים ושאינם בני עמנו, מתקיים בפולין במחנות הריכוז בירקנאו –אושוויץ. אלפי אנשים צועדים ב"מצעד החיים" שמטרתו העלאת זכרם של מיליוני הקדושים שנרצחו ומאידך הקריאה והידיעה כי בעזהי"ת "עם ישראל חי".

10 דברים שרציתם לדעת על ועידת ואנזה • דוד גדנקן











עוד כתבות שיעניינו אותך

בעקבות הראיון ב'קול חי'

הרצוג נגד השר אליהו: "שיחשוב טוב מה יוצא לו מהפה"

אלי יעקובוביץ
יד קלה על ההדק

עדויות: "המשיך לירות גם אחרי שזיהה את הפצוע כיהודי"

אבי יעקב
תיעוד תת קרקעי

דרמה בקניון: הרכב חשמלי עלה באש בחניון

אבי יעקב
חולייה גדולה ומחומשת

תקרית חמורה: 12 מחבלים הניחו מארב ותכננו לבצע חטיפה

שמעון כץ
שינוי כיוון

סמוטריץ': "לא יהיה יותר משא ומתן עם חמאס על חטופים"

אבי יעקב
צפו

"173 קמ"ש? אין מצב בחיים שנסעתי במהירות כזאת"

אבי יעקב
צפו

נשיאי ארה"ב הבינו; בישראל עדיין רודפים את עולם התורה

הרה"ג מרדכי מלכא
בכנס ההיסטורי

פסק הלכה מטלטל: "מותר לחלל שבת, כדי לא להתגייס לצבא"

אלי יעקובוביץ
בהשתתפות מאות

"נרעיש עולם ומלואו": תיעודים מכינוס ראשי הישיבות

נתי קאליש
אבי אילסון מארח

איך זה התחיל? צמד 'ממתק לשבת' בשיחה מרתקת

קול חי מיוזיק
מזעזע

האסון בתנכ"י: הותר לפרסום שמו של העובד שנהרג

פנחס בן זיו
עימותים סוערים

"מזהיר אתכם אם תישארו": פרשים דוהרים לישיבת אוריתא

פנחס בן זיו
"טרוף טורף"

טרגדיה: נקבע מותו של העובד שנטרף על ידי נמר ב'תנכ"י'

פנחס בן זיו
תקרית חריגה

עובד ב'תנ"כי' ננשך בצווארו ע"י נמר; מצבו אנוש

פנחס בן זיו
צפו בדברים

מרן לאברכים: "מתחילים לזלזל במנהגים ונהיים רפורמים"

נתי קאליש
גלריית ענק

כינוס היסטורי: "רוצים להשמיד אותנו; למסור את הנפש"

נתי קאליש
דברים נחרצים

הגר"ד לנדו לאברך שקיבל צו גיוס: "לא ללכת בשום אופן"

אלי יעקובוביץ
צפו

"גנב, גנב": השר זינק ועצר את החשוד

אבי יעקב
אחד על אחד

הרשי אייזנבך גלוי לב: "עשיתי כל טעות אפשרית"

יוסי חיים
צפו

המגיש נפגע מתגובות קוראי 'אמס'? "צביטה בלב"

פנחס בן זיו