ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת החלה להכין לקריאה ראשונה את הצעת חוק הבחירות לכנסת ה־26 (הוראות מיוחדות), שנועדה להסדיר את קיום הבחירות הקרובות על רקע המציאות הביטחונית המורכבת, סוגיית המפונים והאתגרים החדשים שמציבה הבינה המלאכותית במערכת הבחירות.
מ"מ מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, עו"ד דין ליבנה, הציג בפני חברי הוועדה את עיקרי ההצעה. לדבריו, החוק נועד לשלב בין לקחי מערכות הבחירות הקודמות לבין צרכים חדשים שעלו בשנים האחרונות. בין היתר מוצע לאפשר למפונים להצביע בקלות רבה יותר בקהילות שבהן הם שוהים כיום או בקלפיות נגישות, וכן לקדם רפורמה שתאפשר לבוחרים לעדכן מראש כתובת לצורכי הצבעה בלבד, במטרה לצמצם את השימוש במעטפות כפולות ולהקל על ציבור הבוחרים.
לפי הנתונים שהוצגו בדיון, עדיין ישנם אלפי מפונים בעלי זכות בחירה, ובהם כ־8,300 תושבים מהצפון, כ־2,400 מעוטף עזה וכ־3,100 נוספים שנפגעו במסגרת אירועי "שאגת הארי".
עוד באתר:
סימון תעמולת AI וחובת שקיפות
אחד החידושים המרכזיים בהצעת החוק נוגע לשימוש בבינה מלאכותית ובאמצעים דיגיטליים מתקדמים במסגרת תעמולת בחירות. ועדת הבחירות מבקשת לחייב סימון ברור של תעמולה שנוצרה או עברה עיבוד משמעותי באמצעות כלים דיגיטליים, כאשר קיים חשש שהציבור עלול לחשוב שמדובר בתיעוד או במידע אותנטי. בנוסף מוצע להרחיב את חובת הזיהוי והשקיפות של תעמולת בחירות לכל אורך התקופה ולא רק ב־90 הימים שלפני יום הבחירות.
ליבנה ציין כי היקף העתירות בתחום התעמולה גדל באופן משמעותי, ולכן מוצע גם להסמיך את יו"ר ועדת הבחירות לקבוע אגרות להגשת עתירות בתחום, בכפוף לאישור ועדת החוקה.
מחלוקת סביב קלפיות בבתי אבות
בדיון עלתה גם סוגיית הקלפיות בבתי אבות ובדיור מוגן. ועדת הבחירות מבקשת להפוך להסדר קבוע את האפשרות להציב קלפיות במוסדות אלו, לאחר שבמערכות בחירות קודמות פעל המנגנון כהוראת שעה. לפי הנתונים שהוצגו, בבחירות האחרונות פעלו 226 קלפיות במוסדות כאלה, שבהן היו כ־37 אלף בעלי זכות בחירה, מהם כ־30 אלף מימשו את זכותם.
אלא שהסוגיה עוררה מחלוקת פוליטית. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר כי למרות תמיכתו העקרונית בהנגשת ההצבעה לקשישים ולסיעודיים, יש להביא בחשבון גם היבטים של שוויון והשפעות דמוגרפיות. הוא אף העלה אפשרות לאפשר לכל אדם מעל גיל 80 להצביע במעטפה כפולה.
מנגד, חברי כנסת מהאופוזיציה הדגישו כי מדובר בצורך בסיסי שנועד לאפשר לקשישים לממש את זכות ההצבעה, ללא קשר לשיקולים פוליטיים.
ויכוח על הצבעת בנות שירות בחו"ל ומצלמות בקלפיות
נושא נוסף שעורר מחלוקת היה האפשרות לאפשר לבנות שירות לאומי השוהות בחו"ל להצביע בבחירות. לפי נתוני ועדת הבחירות מדובר בכ־150–240 בנות שירות. חלק מחברי הכנסת תמכו במהלך בטענה שמדובר בשליחות ציבורית, בעוד אחרים התנגדו בטענה שמדובר בבחירה אישית לצאת מהארץ.
גם סוגיית הצבת מצלמות בקלפיות חזרה למרכז הדיון. ח"כ עמית הלוי קרא להצבת מצלמות בכל הקלפיות בטענה שהדבר יחזק את אמון הציבור וירתיע מפני זיופים. מנגד, נציגי ועדת הבחירות וחברי כנסת מהאופוזיציה התנגדו לרעיון והזהירו מפגיעה בטוהר הבחירות ובהשתתפות הציבור. ליבנה הדגיש כי "אין מצלמות קבועות באף מדינה דמוקרטית שאנחנו מכירים", וכי מקרי זיוף בישראל נדירים ושוליים.
רוטמן: נדרשת הסכמה רחבה
בסיום הדיון הדגיש יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, כי מאחר שמדובר בכללי המשחק הדמוקרטיים, יש לשאוף להסכמה רחבה ככל האפשר בין הקואליציה לאופוזיציה. הוא ציין כי חלק מהסוגיות השנויות במחלוקת עשויות להישאר מחוץ לחוק הנוכחי, בעוד נושאים דחופים עשויים להיות מקודמים בהצעות חוק נפרדות.
גם היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, קרא לשמור על המסורת של קידום תיקוני בחירות בהסכמה רחבה והזהיר מפני שינויים משמעותיים בכללי הבחירות סמוך מדי למועד קיומן. לדבריו, עקרון השוויון בין הבוחרים והסיעות חייב להמשיך לשמש מצפן מרכזי בכל שינוי חקיקתי בתחום
